למרות יובל נח הררי, הקטבים פורחים

מדי שנה בשנה, בחודש ספטמבר, שבות הכותרות בדבר התמוססותם של קרחוני הקוטב. בפנים חמורות סבר מסבירים לנו כי פני הימים והאוקיינוסים יעלו על גדותיהם בשל ההפשרה ההולכת ונמשכת של הקרח הצפוני והדרומי. לכותרות מתלוות תמונות של דובי קוטב עייפים הטובעים אל מותם, איים העומדים על סף כיליון במצולות, ומומחים המציעים פתרונות כיד הדמיון.

השקט היחסי בספטמבר האחרון עורר בי חשד, שמא המומחים כולם יהודים והם מחכים ל"אחרי החגים". הלכתי לתצלומים ולגרפים וגיליתי סיבה אחרת. באופן לא מפתיע, הקרח בקוטב הצפוני ממשיך להיערם, והוא עומד כעת, בשיא ההפשרה, על 4.43 מיליון קילומטרים מרובעים. שהם 96 אלף קמ"ר יותר מהממוצע של 11 השנים האחרונות, 350 אלף קמ"ר של קרח יותר מאשר בשנת 2016, 472 אלף קמ"ר יותר מאשר בשנת 2007, ו־1.2 מיליון קמ"ר קרח יותר מאשר ב־2012. 

חשבתי להתקשר לאל גור, הגורו של הירוקים, ולהזכיר לו כי בשנת 2009 התנבא שעד 2013 תיעלמנה כיפות הקרח בקטבים. שנתיים לפני אל גור, בישר מרכז החיזוי בבריטניה לילדים, כי ישכחו כיצד נראה שלג. מומחי האקלים, אלה הנקנים בכסף, צפו כי פני הימים יעלו בשישה עד שבעה מטרים עד סוף המאה. לפני שנה תיקנו במעט את נבואות הזעם והעמידו את מועד היעלמות הכיפות על שנת 2040, שאז עתידים פני הימים לעלות במטר עד 3 מטרים. 

מה אומר לכם, מצב הספקולציות מעולם לא היה כה מזהיר. לעצמי סברתי, שמדע המכבד את עצמו כמדע האקלים, חוקריו יהיו זהירים יותר, ולכל הפחות יתקנו תחזיות השווא שלהם. ובכל זאת, שמא אני טועה? בדקתי שוב. שבתי אל הגרפים והמפות. המעטים שבודקים את אמיתות הכותרות, שמים לב, ש"מומחי האקלים" הירוקים מפריחים הצהרות ונבואות בלי שיתלוו אליהן ראיות. 

ובכן, מדידות הלוויין מראות כי ספטמבר האחרון היה החודש הקר ביותר בעשור האחרון. התחזיות לעתיד חם מנשוא הולכות אל פח האשפה ההיסטרי. בשלוש השנים האחרונות מסתמנת ירידה מתמדת בטמפרטורה העולמית, שאינה מפתיעה את מי שעוסק בתחום. כמות סופות הטורנדו המככבות בחדשות, יורדת יחד עם עוצמתן, למרות מה שמספרים לנו. למסכת ההפחדות זה 30 שנה, מוסיפים בעקביות את הצונאמי ורעידות האדמה לרשימת אסונות הנובעים ממה שנקרא היום במרמה: "התחממות גלובלית" או בשמה המכובס "שינוי האקלים".

לאחרונה יצא ספרו השלישי של פרופ' יובל נח הררי. טרם צאתו הוכרז שהספר יעסוק ב"משבר האקלים". קניתי וקראתי. כך כתב: "זה לא מקרה שספקנות בנוגע לשינויי אקלים היא נחלתו הכמעט בלעדית של הימין הלאומני, ושרק לעתים נדירות אפשר להיתקל בסוציאליסט שמאלני שמצייץ ששינויי אקלים זו תרמית סינית. מאחר שאין תשובה לאומית לבעיית ההתחממות הגלובלית, יש פוליטיקאים לאומנים שמעדיפים להאמין שהבעיה לא קיימת". אז הנה תשובה מפורשת להררי: מדע האקלים נגנב על ידי השמאל. למרות שהמדידות מראות ההפך ממה שהשרלטנים הירוקים טוענים, העולם ממשיך לנסות לתקן את מה שאינו דורש תיקון.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו