למרות התגובה, חשבון נפש רוסי

לתקרית הטרגית שבה הופל בשבוע שעבר מטוס ביון רוסי מול חופי סוריה יש כתובת ברורה - מערך ההגנה האווירי הסורי, שאנשיו ירו בחוסר מקצועיות וזהירות לעבר המטוס הרוסי, הרבה לאחר שהמטוסים הישראליים שבו לבסיסם.

עם זאת, מדובר במערך המצויד בטילי קרקע־אוויר רוסיים מתקדמים, שאנשיו אומנו בידי מדריכים ויועצים רוסים. אולי משום כך, ושמא מכוחו של הרגל, הזדרזו במשרדי החוץ וההגנה במוסקבה למצוא את האשם - ישראל, כאילו חזרנו באחת לימי הצאר או לימיה של בריה"מ. מזל שבקרמלין נמצא מבוגר אחראי, הנשיא פוטין, היכול לצנן את הרוחות הסוערות, גם אם אינו ממהר עדיין לכבות את הלהבות. לאיפוק של פוטין תורמים יחסי הקרבה בינו לבין רה"מ נתניהו, וכל שנותר הוא לקוות כי השניים יצליחו להשיב את יחסי שתי המדינות למסלולם.

אמת, ישראל נדרשה ביום הכיפורים האחרון לחשבון נפש בגין התקרית, שהרי ראשיתה בתקיפה ישראלית בצפון סוריה, שם ערוך עיקר הכוחות הרוסיים. יש להניח כי ישראל תיאלץ להרחיב את אמצעי הזהירות כדי למנוע תקריות בעתיד.

התקרית היא הזדמנות טובה גם לרוסים לחשבון נפש על מעורבותם במלחמה בסוריה. לא בגין הפגיעה באוכלוסייה האזרחית, שהרי בהתאם לדוקטרינה הרוסית, לגיטימי לכתוש שטחי אויב כדי לפגוע באויב מצידו השני של המתרס. ממילא, בעולם הציני של ימינו, גינויים על שימוש מופרז בכוח שמורים רק לישראל.

חשבון הנפש הרוסי קשור להתעלמות מהסכנות לישראל בשל מהלכיה של רוסיה בסוריה. ייאמר מראש, רוסיה אינה אויבת שלנו, ורוסים רבים מגלים מחויבות לשלומנו ולביטחוננו. אבל הסתירות במדיניות הרוסית והיריבות המתעצמת עם וושינגטון מותיריות לא פעם את ישראל חשופה ופגועה.

כך, למשל, התלוננה ישראל במלחמת לבנון השנייה, שנשק רוסי שסופק לסורים הגיע לחיזבאללה, שהשתמש בו לפגוע בחיילי צה"ל. הרוסים הגיבו במשיכת כתפיים. כך עשו בכל פעם שישראל התלוננה במוסקבה, שהסורים מעבירים לחיזבאללה נשק רוסי מתקדם. אפשר להניח שהעברות הנשק היו בניגוד לדעתם, ובכל זאת, מעולם לא הועבר מסר בהיר וברור לדמשק, הדומה למסרים שנשמעים כעת ממוסקבה כלפי ישראל.

אך כל זה הוא כאין וכאפס לעומת מאמצי איראן להתבסס בסוריה כבסיס קדמי נגד ישראל. מאמץ איראני זה נעשה תחת עיניה הפקוחות של מוסקבה. אין להניח שהרוסים תמימי דעים עם איראן לגבי עתיד סוריה; אבל במציאות שבה האיראנים הם אויביו של אויביי (ארה"ב) - ולכן הם ידידיי - הרוסים נכונים להתעלם מבניין הכוח האיראני בסוריה, הגם שבה בעת הם מתעלמים מתקיפות ישראל שם.

למשחק הכפול יש מחיר שעד כה שולם בידי ישראל ואיראן. אולי התקרית הטרגית בשבוע שעבר תשכנע את מוסקבה להביט באופן רחב יותר על המציאות בסוריה ותדחף אותה להגיע להבנות שהן יותר מעצימת עיניים כלפי התבססות איראן ותקיפות ישראל. אלא שבינתיים הביורוקרטיה הצבאית והמדינית הרוסית ממשיכה בשלה - "הכו בישראל" וספקו טילי קרקע־אוויר מתקדמים לסוריה.

בכל זאת, מוסקבה נותרה שחקן מרכזי שיש להתחשב בו, גם אם לא לרקוד לחלילו. על כך תעיד תגובת וושינגטון כשנודע דבר הפלת המטוס הרוסי: "לא מטוסים אמריקניים תקפו בסוריה, אלא ישראל"; ובמשתמע: לכו לישראל ועזבו אותנו במנוחה.