"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אז לנה דל ריי ביטלה הופעה. נא להירגע

,עודכן

הזמרת לנה דל ריי לא תגיע להופיע בארץ. מצטרפים אליה עוד עשרה אמנים נוספים; רוג'ר ווטרס והחבר'ה של תנועת ה־BDS לחצו עליהם. זה לא נעים, לא משמח ובוודאי גרם להפסדים כבדים למארגני הפסטיבל. אבל ישראל לא נפגעה אנושות מהביטולים.

נהוג לצייר את תנועת החרם BDS כדמון ענק המאיים על קיומה של המדינה. כשפוליטיקאים מדברים עליה, הם עוטים על עצמם פרצוף חשוב, משל דובר באיזו פעולה צבאית הרואית בעורף האויב. כולם "נלחמים ב־BDS". הגדיל לעשות ח"כ יאיר לפיד, המסתובב בעולם כשגריר וכנושא דגל המאבק מטעם עצמו. ארגונים יהודיים מגייסים תרומות כדי להילחם בקבוצות החרם בקמפוסים, וחלקם הפכו את המאבק לחלק אינטגרלי מסדר היום הפוליטי שלהם.

כך עולה ופורחת תעשיית ה־BDS. מיליציות יהודיות חמושות בכסף גדול אמורות לעקור אותה מן השורש, פוליטיקאים משתמשים בה להאדיר את שמם, ועל הדרך בועטים בארגוני זכויות אדם ואזרח בארץ, שלטענתם "מספקים חומרים לאנשי תנועת ה־BDS". רק דבר אחד הס מלהזכיר: תנועת החרם לא מסכנת את ישראל; יש לה השפעה מזערית בעולם, והישגיה הגדולים מתבטאים בביטול הופעות אמנים בארץ, בהפרעה לנואמים ולאמנים ישראלים בחו"ל ובחרם מינורי של קבוצות קטנות על רכישת מוצרים ישראליים. לא נעים, אבל ממש לא נורא.

מטרת התנועה היא להוביל "צורות שונות של חרם על ישראל, עד שזאת תעמוד במחויבויותיה תחת החוק הבינלאומי". אנשיה מאמינים שרק פגיעה כלכלית ותרבותית אנושה תביא לשינוי במדיניות הישראלית כלפי הפלשתינים. זאת קבוצה רעשנית ואגרסיבית, שבבסיסה אפשר למצוא מאפיינים אנטישמיים המונעים משנאה טהורה וגם מבורות. אבל לעומת הרעש שהיא מייצרת, השפעתה מזערית. היא לא הצליחה להשפיע על שום חברת ענק. הכלכלה הישראלית איתנה וחזקה, חברות ההזנק הישראליות נמכרות בהצלחה בעולם, והיוצרים הישראלים זוכים להערכה ולהכרה.

אז כן, כל מיני צעירים "חמושים" בדגלי פלשתין מופיעים באירועים ישראליים וצועקים "פרי פלסטיין". אחרי כמה דקות של הוצאת קיטור הם נגררים משם על ידי אנשי האבטחה, והאירוע נמשך. הייתי באירועים כאלה באוניברסיטת מרילנד, במשחקי כדורסל של קבוצות אן.בי.אי מול קבוצות ישראליות ובהופעות של אמנים ישראלים. זה תמיד מסתיים בקול ענות חלושה.

אז יש תנועה כזאת, אבל לרוב, מי שמגדיל אותה לממדים לא מידתיים הם דווקא פוליטיקאים ישראלים וארגונים יהודיים, שנוכחותה משרתת אותם למטרות הסתה נגד השמאל או גיוס תרומות. לנה דל ריי לא תגיע לארץ; יש סיכוי שבעתיד עוד כמה אמנים יבטלו את הופעתם. זה לא מה שיפיל אותנו. אפשר להירגע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר