גם הן שכונה, אחרי הכל

1.  ילדי הניינטיז שבינינו לא יכולים לשכוח את הפרק המונומנטלי של בוורלי הילס 90210, שבו, שומו שמיים, קלי וברנדה הגיעו לנשף הסיום עם אותה שמלה. אז אתמול בטרנר קיבלנו את הרימייק של אריאל הרוש ותלבושת החוץ של מכבי ת"א. 

רבע שעה תמימה של איחור בפתיחת המשחק כי אף אחד לא דופק על השולחן, קבע מראש או הטיס את הרוש לחדר ההלבשה, לדגמן את "כתום זה השחור החדש". זלזול מוחלט בצופים במגרש ובבית, בגוף המשדר ובמשחק. ולא מדובר כאן בקבוצות "שכונה". אלה האלופות של הכדורגל הישראלי בשש השנים האחרונות. אולי לא פלא ששתיהן עפו מאירופה עוד לפני שאוגוסט נגמר. 

2. ולאדן איביץ', כך נראה, לא מתלהב יותר מדי מהקטע הזה שנקרא: המחצית הראשונה. כמו נגד מכבי חיפה בשבוע שעבר, הוא השאיר על הספסל את כל התותחים הכבדים שלו. 

אם נגד הירוקים זה היה מתקבל על הדעת משיקולי רוטציה לקראת הגומלין מול סרפסבורג, הרי שאמש לא היתה שום סיבה. אין אירופה, אין ליגה בשבת בגלל משחק הנבחרת. ובניגוד למכבי חיפה, להפועל ב"ש, גם בערב חלש, יש כלים לעקוץ, כמו הנחישות של אוגו. במחצית השנייה מיכה ועטר נכנסו ושינו לגמרי את מגמת המשחק. 

3. איתי שכטר היה השחקן הראשון שמכבי החתימה בפגרה, עוד לפני שהמאמן הסרבי הוחתם. אחרי ייבוש מתקדם על הספסל וביציע, הבין איביץ' באיחור של שלושה ימים שזה החלוץ הכי טוב שלו. שכטר לא הפסיק לרוץ, ובישל באמנות את השוויון של אייל גולסה. 

4. בסופו של ערב הפועל ב"ש יכולה להיות מרוצה מהתיקו. הסגל הנוכחי שלה הוא החלש ביותר בשלוש השנים האחרונות. 

ברק בכר נראה אובד עצות וחסר יכולת מהותית לשנות את המשחק בכלים שיש לו ובאלה שהוא יצר בעצמו. האחריות עליו, ועם 2 נקודות מ־6 אפשריות הוא צריך לחשב מסלול מחדש. בצורת המשחק הזו, אליפות רביעית נראית כמו אוטופיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו