"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לסלק את כוח המשקיפים בחברון

,עודכן

התוודעתי לראשונה לכוח המשקיפים הזרים בחברון, כאשר ראיתי בירושלים רכב הנושא את האותיות TIPH חונה על המדרכה וחוסם את הדרך לעוברי אורח. נהג הרכב לא חשש מקנסות - אנשי "הנוכחות הבין־לאומית הזמנית בחברון", שראשי התיבות שלה באנגלית הם TIPH, נהנים מחסינות דיפלומטית והתרגלו למעמדם המורם. לאחרונה נתפסו שניים מהם בקלקלה חמורה מהפרעה להולכי רגל: משקיף אחד סטר לילד יהודי בחברון, ואחר תועד חותך את צמיג הרכב של תושב יהודי.

אפשר היה לפטור את פרצי האלימות האלה נגד היהודים כתקריות חריגות, אך הם משקפים נכוחה את התרבות הארגונית של כוח המשקיפים. אנשי הארגון נצפו בעבר מתעמתים עם חיילי צה"ל, אף שהדבר נאסר עליהם במפורש, והואשמו בהעברת מידע למחבלי התנזים.

עיקר עבודתו של כוח המשקיפים מסתכם בסיורים שגרתיים בחברון ובהפקת דו"חות על המצב בעיר. מסמכים אלה רצופים עוינות לישראל והם חד־צדדיים לעילא, משום שסוכני ה־TIPH סבורים שבעיר האבות יש מקום לערבים בלבד, ואילו היהודים הם כובשים שיש לסלק. אם תעז משפחה יהודית להתקין פרגולה במרפסת, יתעדו זאת המשקפים וידווחו על כך כ"הפרה". הבנייה הבלתי חוקית של הפלשתינים בחברון לא תגיע אל הדו"חות, וגם לא ההסתה האנטישמית במסגדים ובבתי הספר שבעיר.

ה־TIPH הוקם במסגרת תהליך אוסלו, והוא פועל בחברון באופן בלתי רציף החל מ־1994. בתחילה היתה בו אולי מעט תועלת מדינית עבור ישראל. אחרי הפיגוע שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה, ביקשה ישראל להרגיע את דעת הקהל הבין־לאומית ולהראות לעולם שאין שום סכנה לשלום הערבים בחברון. כעבור יותר משני עשורים אין ב־TIPH שום תועלת, והנזק התדמיתי שגורמת נטייתו האנטי־ישראלית גדול ומיותר.

בתחילה הורכב צוות המשקיפים מנציגי שש מדינות. אחת מהן, דנמרק, הבינה שאין כל טעם בהימצאות הכוח בחברון, ומשכה את ידיה מן הפרויקט. לעומת זאת, אחת מהמדינות שנשארו בו היא טורקיה של ארדואן, שעטה על ההזדמנות להבאיש את שמה של ישראל ברבים.

מי ששרוי עדיין באשליות לגבי טיב הכוונות של סוכני ה־TIPH והניטרליות המדומה שלהם, מוזמן להיכנס לאתר האינטרנט של הארגון. תמצאו שם שפע איחולים לתושבי חברון הערבים לרגל חגיהם. התושבים היהודים וחגיהם? כלום. היהודים כלל לא מופיעים באתר כאוכלוסייה אזרחית, ומערת המכפלה מכונה שם "מסגד איברהים". זיקתם ההיסטורית והתרבותית של היהודים לעיר האבות שקופה בעיני סוכני ה־TIPH.

הגיע הזמן להראות להם את הדרך החוצה. ישראל רשאית על פי דין שלא לחדש את המנדט של ה־TIPH, ויפה שעה אחת קודם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר