מקווים לפינאלה מהאגדות

1.אם היו נותנים לכם לבחור בין טיפול אצל השיננית, הכנסת הרכב למוסך להחלפת רצועת טיימינג, זריקה לתוך הברך או משחק על המקום השלישי במונדיאל, במה הייתם בוחרים? אם תשאלו את השחקנים של בלגיה ואנגליה, ברור ששלוש האופציות הראשונות עדיפות בהרבה.

מי בכלל צריך את המשחק המבאס הזה? במקום לחזור אתמול הביתה, עייפים ולא הכי מרוצים, השחקנים נגררים לעוד אימון היום. בשביל האנגלים זו גם עוד טיסה לסנט פטרבורג ומשחק מחר, שאין לו שום משמעות. זאת לא אולימפיאדה שבה מחלקים מדליית ארד למקום השלישי.

כשנסתכל אחורה להיסטוריה של המונדיאלים, מישהו באמת זוכר או מתייחס ברצינות לזהות הנבחרת שסיימה במקום השלישי? קיומו של המשחק הזה נובע מאלמנטים מיושנים בפיפ"א שמסרבים להשתנות. כמו ביורוליג. מישהו זוכר שז'לגיריס ניצחה את צסק"א? בסופו של דבר זו סגירת מעגל. אנגליה, שעשתה הכל כדי להפסיד לבלגיה בשלב הבתים כדי לעבור לצד ה"חלש" של ההגרלה, הפסידה ליריבה הקרואטית ה"חלשה" ותשחק נגד אותה בלגיה בדרבי המיואשות.

2.אי אפשר שלא להתרשם מהאוהדים של נבחרת אנגליה. שלשום הם לא הפסיקו לעודד אפילו לשנייה במשך 90 דקות, ולאחר שריקת הסיום, כשהשחקנים שלהם התרסקו מההדחה, הם הגבירו את עוצמת העידוד.

הנאמנות המוחלטת הזו לנבחרת מעוררת השראה, והכישלון המתמשך לזכות בגביע כבר 52 שנה מעורר רחמים. לאחר המשחק, מחוץ לאצטדיון, איחלו המון אוהדים אנגלים בהצלחה לעמיתיהם מקרואטיה. יש שיראו בכך מעשה אצילי. לכך יש להוסיף כמובן את האיבה העצומה בינם לבין הצרפתים.

3.לא הצלחתי להבין את כל אלה שהתאכזבו מכך שאנגליה לא עלתה, ובכך נמנע גמר "סקסי" בין צרפת לאנגליה. אתם רציניים? חוץ מחצי שעה מענגת של הצרפתים מול לשכת התיירות הארגנטינאית, ראיתם כדורגל איכותי מהנבחרות שרק תעלת למאנש מפרידה ביניהן? קרואטיה לפחות משחקת כדורגל מתחילת הטורניר. ומה יותר גדול לפינאלה של הטורניר הכי מפתיע אי פעם מאשר סינדרלה שכזו?