יום ז'בוטינסקי: בוררות לאומית | ישראל היום

יום ז'בוטינסקי: בוררות לאומית

התרגלנו כבר לכך שמשנתו של זאב ז'בוטינסקי ביחס לאיום הנשקף מהסביבה הערבית - תורת "קיר הברזל" המפורסמת - תקפה היום לא פחות מבעת ניסוחה, לפני כמאה. אולם מייסד הציונות הרוויזיוניסטית הצטיין בהשקפת עולם בהירה ומרחיקת רואי, על גבול הנבואה, גם בתחום נוספים.

בשבוע שבו רה"מ בנימין נתניהו העלה מחדש את השאלה אם ראוי לאפשר לעובדי מונופולים חזקים וחיוניים לשבות (ולהחזיק מדינה שלמה בגרון), ראוי להזכיר את רעיון הבוררות הלאומית פרי מוחו של ז'בוטינסקי.

ז'בוטינסקי זיהה בשביתות העובדים בזמנו הרבה נזק, ולא למעבידים בלבד. כתוצאה מהשביתות השובתים אולי היו משיגים תועלת כלכלית לעצמם, אך במבט על של מי שדואג לכלל החברה העברית המתחדשת, ברור שההפסד ליישוב עלה על כל תועלת פרטנית. 

ז'בוטינסקי הכיר בכך שמאבקי הכוחות בין עובדים למעבידים מסתיימים רק לעיתים רחוקות בפתרונות צודקים. במאבק ינצח הצד החזק, בין שזה העובד ובין שהמעביד, ולא הצד הצודק.

בישראל של ימינו הדבר מומחש על ידי שביתות המונופולים החיוניים: עובדי חברת החשמל, נמל התעופה ונמלי הים מחזיקים את היד "על השאלטר". ברצותם יורידו אותו וידרשו כל פתרון לסכסוך עבודה, גם כזה שרחוק מן הצדק כרחוק מזרח ממערב. כוח הסחיטה מניב הישגים כספיים לעובדים ועוצר רפורמות מבניות רבות ערך על חשבון כלל הציבור, ועל חשבון ההתפתחות הכלכלית של המדינה. 

אם לא די ברעות החולות האלה, קבע ז'בוטינסקי, כל הסדר המושג בכוח השביתה הוא זמני. אם ישתנו יחסי הכוחות בין העובדים למעביד - ישאף הצד שהתחזק להטות באמצעים הכוחניים את מאזן הכוחות לטובתו. זה כמובן יצית את הסכסוך מחדש: שוב שביתות, שוב פגיעה בנזקקים לשירותים המושבתים, ולמעשה בכולנו; מעגל שוטים של נזקים, שאין מי שיוצא נשכר ממנו, זולת אלה שמרוויחים מסכסוכים ומפלגנות.

הפתרון למאבקי הכוחות הקבועים והמזיקים מצוי במנגנון בוררות החובה, מוסד ניטרלי שמסוגל להתעלות מעל נאמנות מעמדית צרה ואינטרסים סקטוריאליים. יישבו בו נציגי העובדים, המעסיקים ובעלי המקצועות החופשיים, אולם "הבורר העליון" בכל הרכב לא יהיה שייך לקבוצת אינטרסים זו או אחרת.

הבוררות הלאומית תפסוק בכל מחלוקת והתנגשות אינטרסים מעמדית, תציל אותנו מאנוכיות ומכוחנות ותתרום לא רק למניעת שביתות, אלא אף להשכנת שלום והבנה בין חלקי האוכלוסייה.

כשהציע להקים בוררות לאומית, ראה ז'בוטינסקי בהצעתו נקודת תורפה אחת: "אין לנו לעת עתה שלטון ממלכתי ואין בידינו כוח משטרה לכוף על איש דבר". מאז זכינו בעצמאות, ואין מכשול חיצוני מפני הקמת בוררות לאומית לסכסוכים במשק. כעת פתוחה הדרך לכפות בוררות חובה, רצוי על כל הסכסוכים, ולכל הפחות על הסכסוכים במונופולים חיוניים שכולנו תלויים בהם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר