צמיחה בצריכה ובאשראי

צמיחה היא אכן המשתנה החשוב ביותר בכלכלה, אך מדידת הצמיחה מטעה, ולכן חשוב לראות גם ממה היא נובעת ומה היא בדיוק מבטאת.

ראשית, בניגוד לדבריו של שר האוצר לא מדובר בצמיחה הגבוהה ביותר מאז קום המדינה, אפילו לא מאז תחילת העשור. למעשה, אפילו לא בקדנציה הנוכחית של כחלון, לכן התלהבותו לגמרי לא ברורה, במיוחד נוכח העובדה שלא מדובר בנתונים סופיים, שימסרו רק באמצע החודש הבא.

יתרה מכך, דווקא בהשקעה במכונות ובציוד נרשמה ירידה של 9.8% וחמור לא פחות - בהשקעה בבנייה למגורים נרשמה ירידה דרסטית של 16.7%, בשעה שההשקעות בבנייה למבנים שלא למגורים רשמו עלייה קלה של 0.3%.

צמיחה מבטאת את היקף הפעילות במשק, ובמקרה שלנו מדובר בפעילות של משקי בית שנוטלים יותר אשראי ויוצאים לקניות. הם קונים יותר כלי רכב, כי אין חלופה ראויה של תחבורה ציבורית, והם מגדילים את הצפיפות בכבישים ואת החשיפה של המדינה לאשראי. האשראי הפרטי גדל בהתמדה בשנים האחרונות - ולא רק בהיקף המשכנתאות, אלא בעיקר בהלוואות לרכב ובאשראי הבנקאי בכלל. נכון שנעשו צעדים מבורכים להורדת מסים ומכסים וליבוא אישי, אך האם לצמיחה הזו פיללנו? ובכן, לא ממש.

האוצר היה יכול להרוויח צמיחה נאה יותר לו היה מאפשר למשקיעי הנדל"ן להשאיר בארץ יותר ממיליארד דולר שיצאו מפה בעקבות "מחיר למשתכן" והרדיפה אחר משקיעי הנדל"ן. הוא היה יכול להרוויח עוד שיעורים מכובדים של צמיחה בעקבות פעילות הקבלנים - שרבים מהם הוציאו עצמם לחופשה חלקית עד יעבור זעם. בקרוב נוכל גם לראות שהשכר הממוצע במשק ממשיך לעלות.

 זאת בעקבות כניעה לוועדים ותשלום שכר מופקע לחברות הציבוריות הגדולות, שהרי הנתונים מתייחסים בדיוק למשרות השכירים. אבל אנחנו כנראה נמשיך להמתין בסבלנות לצמיחה בת קיימא. צמיחה שתתבסס על גידול בהשקעות ובעסקים ולא על שימוש של משקי בית באשראי. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו