"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צפון קוריאה ואיראן כרוכות זו בזו

,עודכן

מדיניות איראן מושפעת מאוד מהמו"מ הנוכחי בין ארה"ב לצפון קוריאה ומההסכם הגרעיני ביניהן מ־1994; כשם שצפון קוריאה מושפעת מהסכם הגרעין מ־2015 בין איראן לארה"ב ובעלות בריתה.

התנהלות האייתוללות ושליט צפון קוריאה - בכל הקשור לשדרוג או להשבתת ההתגרענות ופיתוח הטילים, טרור, חתרנות והתפשטות טריטוריאלית - משקפת את ההרתעה האמריקנית. ככל שארה"ב להוטה להשיג הסכמים ונרתעת משימוש בכוח צבאי, כך נפגע כוח ההרתעה שלה והתנהגות האייתוללות וצפון קוריאה מקצינה.

טהרן ופיונגיאנג רואות בוויתורי ארה"ב והמערב סימן לחולשה. במיוחד כשמדובר בוויתורים מוחשיים, מרחיקי לכת ומיידיים של ארה"ב, תמורת התחייבות עתידית של שני משטרים פורעי חוק, אלימים ובלתי אמינים. לדוגמה, לפי הסכם הגרעין מ־1994 והמו"מ שנמשך עד 2001, התחייבה צפון קוריאה לפרק את התשתית הגרעינית ולהימנע מפיתוח, ניסוי, ייצור והפצת טילים וטכנולוגיות בליסטיות החורגים מטווח של 300 מייל. אבל צפון קוריאה שדרגה באופן משמעותי את יכולותיה הבלתי קונבנציונליות ואף העבירה את חלקן לאיראן ולסוריה (לכן באה התקיפה הישראלית בכור הגרעיני בסוריה ב־2007).

ב־18 באוקטובר 1994 הצהיר הנשיא קלינטון: "ההסכם (עם צפון קוריאה) יקדם יעד אמריקני ארוך טווח השם קץ להתפשטות יכולות גרעיניות בחצי האי קוריאה. ההסכם טוב לארה"ב, לבעלות בריתנו ולעולם כולו".

ב־2006 קיימה צפון קוריאה ניסוי גרעיני ראשון. תגובת ארה"ב כללה ויתורים נוספים לפיונגיאנג - כגון הוצאתה מרשימת מדינות יוזמות טרור, עניין שכרסם בתדמית ההרתעה האמריקנית, הקצין את מדיניות צפון קוריאה ופגע בביטחון הלאומי של יפן ודרום קוריאה, בעלות ברית של ארה"ב.

מאז נחתם הסכם הגרעין האיראני ב־2015, וכתוצאה ממנו, העמיקו האייתוללות את נוכחותם הצבאית בעיראק, סוריה, לבנון ותימן, והוחרף המאמץ להפיל כל משטר פרו־אמריקני במפרץ הפרסי, חצי האי ערב, ירדן, מצרים, אסיה ואפריקה; זאת, במקביל להעמקת נוכחותם באמריקה הלטינית. האייתוללות גם הסלימו את המאמץ להפלת שלטון המיעוט הסוני בבחריין. האיראנים מסייעים למיעוט החות'י־שיעי בתימן לתקוף את סעודיה הסונית, במקביל לסיוע השיטתי המוזרם לרוב השיעי באזורי הנפט במזרח סעודיה.

האם הנשיא טראמפ למד מהשגיאות הגסות של קודמיו? היסודות פורעי החוק של משטרי האייתוללות וצפון קוריאה, מחייבים שינוי שורשי, דרמטי ומוחשי, ולא רק הצהרתי. יש קשר הדוק בין ההסכמים עם איראן וצפון קוריאה, לבין מעמדה הבינלאומי של ארה"ב והביטחון הלאומי שלה ושל בעלות בריתה. הסכם לקוי, למדנו, גרוע מהיעדר הסכם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר