"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רצועת עזה - לא מקרה אבוד

,עודכן

הסיבוב האלים האחרון ברצועת עזה היה קצר ולא קטלני; למזל בגן הילדים היה בכך חלק. כפסע היה בין יום העימות המוגבל לבין התנגשות חזיתית קטלנית. האמת היא ששום צד לא ניצח, שום צד לא "חינך" ולא הרתיע את זולתו.

כשזאב ז'בוטינסקי כתב ב־1923 את אחד המאמרים היותר משמעותיים שלו, "קיר הברזל", לא היתה לו כוונה שקיר הברזל יוקם בכל פעם מחדש. קיר הברזל שלנו הוקם ב־1948, ואם בכך לא היה די, הוא הוקם מחדש ב־1967. אין שום צורך להוכיח לחמאס או לג'יהאד האסלאמי שחיל האוויר שלנו יכול לפעול ביתר אפקטיביות מעפיפוני עזה. דווקא משום כך הם מפריחים עפיפונים. דווקא משום כך הם מקריבים את ילדיהם במועדי הזיכרון שלהם. אם לא תיעשה פעולה יזומה בידי ישראל, יתרחש הסיבוב הבא בעוד זמן מה - שבועות, חודשים, שנה. ושוב ייכנסו יישובי עוטף עזה לדאגה ולחרדה.

היה פשוט יותר להציע פתרון מדיני שרצועת עזה חלק ממנו, אבל סירובו של ראש הממשלה וראש הליכוד דאז, אריאל שרון, להידבר עם הנשיא הפלשתיני החדש, מחמוד עבאס; יציאתו החד־צדדית מרצועת עזה ב־2005 ללא הסכם; והסכמתו לשלב את ארגון חמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית, למרות הסתתו לטרור - סייעו לחמאס להשתלט על הרצועה ולהקשות השגת הסכם מדיני כלשהו.

מה שניתן לעשות כיום הוא לנסות להגיע להסכם שלום עם אש"ף, שייושם - בשלב הראשון - בגדה המערבית בלבד, ולנסות להגיע לשביתת נשק ארוכת טווח עם חמאס באמצעות מצרים. סביר להניח כי הרשות הפלשתינית לא תסכים לקבל אחריות לרצועה כל עוד לא יוותר חמאס על שלטונו המעשי בעזה, וכי חמאס ימשיך בהתנגדותו להכיר בישראל ולקיים איתה הבנות גלויות.

ייתכן שגם שביתת נשק אינה מעשית עם חמאס בשל תביעות בלתי סבירות שיעלה, אך אם תהיה אפשרות לסוג כזה או אחר של "הודנה", והוא לא יכבד אותה - אלא ישוב לאלימות לפני תום התקופה שתוסכם מראש - לא אלמן ישראל, וצה"ל ייאלץ לפעול נגדו, כפי שהוא עושה בשנים האחרונות.

אני יכול להניח כי מחמוד עבאס לא יאהב כל הסכם בין ישראל לחמאס; אבל האינטרס הישראלי הוא להגיע להסדרת המצב מול הרצועה, ואם הרש"פ אינה מסוגלת להבטיח זאת, יהיה זה תפקידה של ישראל. שביתת הנשק תקל בניית מיזמים חיוניים לעזה, שיבטיחו אספקה סדירה של מים ואנרגיה, תעסוקה לצעיריה הרבים ושיקום הריסותיה.

אם אכן יקרה הדבר, סביר לחשוב שחמאס יבקש לעצמו את התהילה לשיפור במצב, אבל זהו תשלום שעלינו להבין שאי אפשר להימנע ממנו. עזה יציבה וצומחת היא גם האינטרס שלנו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר