"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

רפורמה בחשמל: המדינה בידי הוועדים

,עודכן

מי שהיה זקוק לאישוש נוסף לידיעה שההסתדרות היא השליט האמיתי במשק, קיבל את הרפורמה במשק החשמל שנחתמה לפני החג. כוונת הרפורמה היתה ברורה: הפרדת הייצור מההולכה, הפרטה מלאה של ייצור החשמל וצמצום חברת החשמל לחברה להולכה ואספקה. אין יותר הגיוני מכך.

חברת החשמל נוסדה בשנות ה־20 כחברה פרטית. את המימון הראשוני השיגה בבורסה של בריטניה כחלק מהתפיסה של חוזה המדינה "לא בנדבה". למכור חשמל זה עסק רווחי. בתחילת שנות ה־50 החברה היתה זקוקה לערבות מדינה, אך בן־גוריון לא הסכים לכך, כי האמין בהלאמה. כך הוחלף דירקטוריון מקצועי, פרטי, בדירקטוריון של עסקנים פוליטיים. מאז, עברה החברה תהפוכות רבות. המינויים הפכו למקצועיים יותר, אם כי לא חפים מפוליטיקה. במקביל צמח כוחם של הוועדים ועלה על כוחן של ההנהלה והמדינה גם יחד.

כעת ניסתה הממשלה לבצע רפורמה - שלפיה גורמים פרטיים ישמחו להשקיע כסף בהקמת תחנות ייצור, ולשחרר את המדינה מההשקעות - ושוב נחלה תבוסה. ועד עובדי חברת החשמל וההסתדרות הצליחו לא לוותר על "חשמל חינם" - הטבה של עשרות מיליוני שקלים בשנה - ובמקום זאת ויתרו על ההטבה בשם העובדים החדשים שטרם התקבלו לחברה. אבל הרעיון של הרפורמה הוא לצמצם את העובדים; לא לקבל עובדים חדשים. העובדים הצליחו לסחוט פיצויים מוגדלים והתחייבות שלא לשלם מס על תוספת הפנסיה שיקבלו הפורשים.

באוצר העריכו את סך עלויות הפרישה וההטבות הנוספות לעובדים ב־7 מיליארד שקלים, אך ספק אם לא מדובר בהערכת חסר. האוצר התקפל גם מהדרישה להפריד באופן קטגורי בין ייצור להולכה, וכך החברה תורשה להקים בעצמה שתי תחנות ייצור נוספות - ההפך הגמור מבסיס הרעיון של הרפורמה. אם כבר משלמים מחיר כבד ומפרידים את הייצור מההולכה, אז למה לתת לחברה להקים תחנות ייצור נוספות?

לפי הרפורמה שאושרה, יקומו שתי חברות־בת לחברת החשמל - חברת הולכה וחברה לניהול רשת. כמובן שהפורשים מהחברה יוכלו ליהנות מהפיצויים המוגדלים ולהמשיך לעבוד בחברה־בת; זו תורשה להציע שירותים נוספים, שייבנו על רשת ההולכה של החברה, כך שהחברה לא באמת תוחלש; היא תמשיך לצרוך מיליארדי שקלים במקום להשיא תשואות למדינה, והוועד ימשיך להחזיק בכוחו. החברה תוכל להמשיך לטעון ל"מונופול טבעי" - אך מה שהפך לטבע שלנו הוא הכניעה לסחטנות.

במצב עניינים כזה, מדוע יהיו עובדי הנמלים יוצאי דופן? המדינה קיבלה החלטה להקים נמלים פרטיים ושילמה על כך מחיר בדמות עוד כספים לעובדים. אך כעת, ההסתדרות והוועדים שוב לוקחים שליטה בכוח. אחרי רצף שביתות לא חוקיות, ההנהלה פרסמה מכרז לקליטת עובדים חדשים במסגרת קידום אוכלוסיות. 32 סוורים ממוצא אתיופי עברו מיון וקיבלו הודעה שהתקבלו לעבודה, אך הוועד לא מסכים לקליטתם. אז בינתיים הם מושהים. בית הדין לעבודה מגבה את החלטת העובדים, ומאפשר להם לנהל מו"מ עם ההנהלה על קיום החלטתה. כך שברור, שהממשלה וההנהלות של עובדי הנמלים, חברת החשמל ויתר תשתיות המדינה יכולות לקבל החלטות, אך לא ניתן להוציא אותן לפועל בלי בעלי הבית האמיתיים במדינה - ההסתדרות והוועדים החזקים.

רוצים רפורמה בנמלים? רפורמה בניהול הקרקעות? בחשמל? אז תרצו. לא אתם מחליטים וגם לא מי שתצביעו בשבילם בבחירות הבאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

ערן בר-טל

העורך הכלכלי של "ישראל היום". שימש מרצה ל"פיתוח חשיבה כלכלית" בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר קורס עורכים בינלאומי של מגזין (BusinessWeek (McGraw-Hill. עורך המהדורה העברית "החופש לבחור" של פרופ' מילטון פרידמן, עומד בראש העמותה "כלכלה בשבילך", לקידום השכלה כלכלית. מרצה על: כלכלת ישראל; כיסוי תחומי הכלכלה בתקשורת; עקרונות החשיבה הכלכלית; כסף והשקעות וכן בניית מערכי הדרכה ייחודיים בענייני כלכלה ותקשורת.

כדאילהכיר