ישראל לא שותקת: ארדואן הורחק מירושלים

"התיירים" הטורקים ששולח ארדואן לירושלים כבר כמה שנים, כדי ש"יכבשו מחדש את אל־אקצא", תולשים בחודשים האחרונים מקירות הפטריארכיה הארמנית מפות היסטוריות שמתעדות את רצח העם הארמני על ידי הטורקים בתחילת המאה ה־20. "רוח המפקד" ארדואן, שמסרב עד היום להכיר באחריות טורקיה לג'נוסייד המתועד הזה נגד הארמנים, מחלחלת לשורותיהם.

לעומת זאת, ארדואן נשאב בחלומותיו המגלומניים לחלקים אחרים מאותה התקופה; אל ימיה האחרונים של האימפריה העות'מאנית ושושלות הסולטנים שלה. הוא רוקם תוכניות על כינון חליפות אסלאמית, ועכשיו, כשהוא מחזיר את שגריריו מירושלים ומוושינגטון, הוא מבקש לאותת לעולם המוסלמי שהוא מנהיגו ומגינה של ירושלים.

בדרך לירושלים המדומיינת שלו ולבחירות שיתקיימו לפרלמנט ולנשיאות בטורקיה ב־24 ביוני - כל האמצעים כשרים; אפילו עלילת דם שמייחסת לישראל רצח עם מפי מי שרק לאחרונה טבח המוני אזרחים כורדים בעפרין שבסוריה.

לנו אסור להתעלם מהדברים המופרכים הללו של הנשיא הטורקי, ביזאריים ככל שיהיו, מכיוון שיש להם קונים בקרב ההמון המוסלמי. חלקו של ארדואן בצעדות השיבה ובטרור חמאס בהחלט רלוונטי להסברה הישראלית, ממש כמו פרטים מדויקים יותר על המקלט שהוא מספק למיפקדות ארגון הטרור הזה באיסטנבול. צריך לספר לעולם על זה כבר היום. אפשר להוציא כבר היום את כל שידוע על כספים טורקיים שעוברים ישירות או בעקיפין לידי חמאס; על העמותות הטורקיות, חלקן ממשלתיות, שמזרימות כסף לירושלים (וגם לפעול נגדן). צריך לצטט ממשנת חמאס, ארגון טרור כמו־נאצי ששואף להשמיד את היהודים ואת מדינת ישראל, שארדואן רואה בו בעל ברית, ולא ארגון טרור.

אחת ממטרותיו המוצהרות של חמאס היא "המוות למען אללה", "הנעלה שבמשאלותיה", כפי שמוגדרים הדברים בכתבי התנועה. ואכן, בכיר חמאס חליל אל־חיה ציין שלשום, כמעט בשביעות רצון, כי "צעדות העם הפלשתיני פיתו את האויב לשפוך עוד דם".

דבריו של אל־חיה דורשים הסבר. דומה כי הביאור המוסמך ביותר לרוח שמנשבת מהם ניתן על ידי פתחי חמאד, שר הפנים לשעבר של ארגון הטרור, שהיה אחראי לחלק ממנגנוני הביטחון שלו. חמאד, שהסתכסך לאחרונה עם עמיתיו להנהגה, הסביר כבר לפני שנים אחדות כי "המוות אצל העם הפלשתיני הפך לתעשייה שמצטיינות בה הנשים ומצטיין בה כל מי שעל פני האדמה הזאת. מצטיינים בה הזקנים, מצטיינים בה לוחמי הג'יהאד ומצטיינים בה הילדים... אנו שואפים למות כפי שאתם שואפים לחיים". כך. במילים אלה.

את המשנה הזאת מיישם חמאס כבר שנים. הוא מקדש את תרבות המוות והשהאדה. בצוק איתן הוא מיקם את בסיסיו ועמדותיו בתוך אוכלוסייה אזרחית, בבתי חולים ובבתי ספר, במתקני אונר"א, במסגדים ובשכונות מגורים. הוא שלח ביודעין נשים וילדים אל מותם. כבר שנים שחמאס מתעדף את ההתעצמות הצבאית על פני השקעות באוכלוסייה שלו. הוא בוחר להשקיע במנהרות ובטילים ובוחר להפקיר את תושביו לעוני, למחלות ולרעב. שלשום הוא שלח אותם למות על הגדרות.

לא ידינו שפכו את הדם הזה. יש מספיק הוכחות לכך. צריך להציגן שוב ושוב, מבלי להתעייף, לא רק במערב אלא גם בפני העולם המוסלמי וערביי הארץ והאזור, שהולכים שולל אחר הזיות ארדואן ושקריו. גירוש הקונסול הטורקי אתמול צריך להיות הצעד הראשון בהערכה מחדש של היחסים עם טורקיה שישראל צריכה לבצע. על טורקיה להבין שגם לה יש מה להפסיד.