לא נהגו בנאצים בנדיבות של מנצחים

70 שנה נדרשו למדינת ישראל כדי להכריז על יום הניצחון על גרמניה הנאצית כיום חג לאומי. ניצחון לאנושות ולעם היהודי. עדיין, נדרשנו לזמן רב כדי לחגוג משהו קצת לא תקין פוליטית: ניצחון.

באופן דומה, 50 שנה אחרי הניצחון הגדול בששת הימים - שבו חזרנו לחבלי ארץ ישראל ההיסטורית, נחלצנו מגבולות מסוכנים ושחררנו את ירושלים - נראה שאנו חוששים עדיין לדבר על הניצחון, או לפחות לנהוג כמנצחים, בניגוד לאומות המנצחות לאורך ההיסטוריה. הסירוב שלנו, הישראלים, לאמץ את עמדת הצד המנצח, הוא סיבה מרכזית להמשך קיום הסכסוך הישראלי פלשתיני עד היום.

הגנרל האמריקני דאגלס מקארתור הזהיר מפני "האכזריות להיכנס למלחמה ללא השאיפה לנצח אותה", וההיסטוריון ויקטור הנסון טען כי "עימותים לאורך ההיסטוריה הפכו סדרתיים, במקרים בהם האויב אינו מוכרע סופית וכפוף לדרישות המנצח". הניצחון הוא אפוא כפייה מוצלחת של רצון המנצח על המפסיד. פשוט, ואוניברסלי.

בסיומה של מלה"ע השנייה, לכולם היה ברור מי ניצח ומי הפסיד. אף אחד לא חשב לנהוג בנאצים בנדיבות של מנצחים, ולאפשר להם לשמור את שאיפותיהם ההרסניות. העולם החופשי ניגש לשרטט מחדש את אירופה בהתאם לעקרונות שהכתיבו המנצחים.

50 שנה אחרי ששת הימים, דומה שמדינת ישראל החלה לאמץ גם כאן את מדיניות הניצחון. מסר ברור מועבר לפלשתינים: עד שלא תחדלו מהמאבק האלים נגדנו, המחיר שתשלמו יהיה כבד מנשוא. ההיסטוריה מלמדת שככל שהמחיר גבוה יותר, קרב היום שבו הצדדים יזנחו את האלימות.

מדיניות הניצחון היא מדיניות עקבית, שמטרתה לדכא כל התנגדות כדי לשים קץ למכניזם האכזרי של הסכסוך: אפס סובלנות להסתה נגד יהודים וישראלים, הכרה בקשר ההיסטורי של היהודים לירושלים, נרמול היחסים עם ישראל וסגירת "מפעל המתאבדים". לאחר הפסקת האלימות לצמיתות נדע שהפלשתינים הכירו באמת בניצחון הישראלי.

מצד שני, דווקא כאשר הפלשתינים יקבלו את תבוסתם - הם יקבלו גם חירות. הם ישוחררו מרטוריקה מהפכנית ומפנטזיות לא מציאותיות. הצעירים והמשכילים יהיו חופשיים להשקיע מרצם בשאיפותיהם העצמיות ובפיתוח חברה תוססת - בפוליטיקה, בכלכלה, בחברה ובתרבות. השינוי לא יהיה קל ומהיר, והוא ידרוש מהפלסטינים לטעום את טעם התבוסה. כולל תחושת הפספוס, החורבן והייאוש. אין קיצורי דרך.

הבסיס לכל מו"מ עתידי צריך אפוא להיות ההכרה בכך, שהרעיון של מדינה יהודית בארץ ישראל ניצח. רק אחרי הכרה פלשתינית במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ייפתח כאן הפתח לשלום. זו צריכה להיות גם הדרישה המרכזית של הקהילה הבינ"ל, משום שכל עוד אין הכרה כזאת, המאבק נמשך. אנחנו נעשה הכל, כדי להמשיך לנצח.

עודד פורר הוא ח"כ ישראל ביתנו, יוזם חוק יום הניצחון על גרמניה הנאצית