פומפאו בפנים עם בולטון, מה עכשיו?

אחרי שעות אחדות של צפייה בשימוע שקיימה ועדת החוץ של הסנאט למייק פומפאו - לפני ההצבעה על אישור מינויו והשבעתו לתפקיד מזכיר המדינה במקום רקס טילרסון - ניתן לגבש התרשמות ראשונית מאישיותו הציבורית.

בראש ובראשונה, אפשר להתרשם כי האיש החדש בראש מחלקת המדינה הוא אדם כלבבו של הנשיא טראמפ: מול שאלות נוקבות וחודרניות של הסנאטורים, חברי ועדת החוץ, פומפאו לא התקפל, לא ניסה להחניף לסנאטורים שאמורים להצביע על אישור המינוי. הוא השיב על מה שהיה ברצונו להשיב, וסירב לפרט את תוכן שיחותיו האישיות עם הנשיא טראמפ.

פומפאו עדיין מכהן כראש סוכנות הביון המרכזית. ניסיונו כראש ה־CIA הוא נכס יקר לקראת תפקידו הבא. אבל ראוי לציין: בניגוד לעמדות התקיפות שהביע בעבר הקרוב על הסכם הגרעין עם איראן, הוא לא התלהם בתגובותיו לשאלות הוועדה.

מה יהיה גורל הסכם הגרעין, חזר ונשאל. הוא לא תקע בשופרות המלחמה, ואמר שאת סוגיית הגרעין האיראני יש לפתור, ככל האפשר, בדרכים דיפלומטיות ולא צבאיות, גם אם הנשיא יחליט לפרוש מהסכם הגרעין בחודש הבא.

שום שאלה לא הוצגה לו בסוגיית העימות הישראלי־פלשתיני. האם איננו כה "חשובים"? נראה כי העיסוק באופי התגובה הצבאית (שתבוא, או לא) לשימוש בגז רעיל על ידי אסד בסוריה, האפיל על סוגיית הסכסוך שנעדרה מהשימוע. ובצדק; לנשיא טראמפ נושאים הרבה יותר דחופים הממתינים לטיפולו ולהכרעתו.

רק בעקיפין ובמשתמע עלה המזרח התיכון בשימוע: חברי קונגרס מוסלמים קראו לוועדות החוץ בשני בתי הנבחרים להצביע נגד מינויו של פומפאו. הנימוק: התבטאויותיו החריפות נגד האסלאם הקיצוני וחששם שפומפאו יתייחס בזילות לאוכלוסייה המוסלמית בארה"ב.

לאישור מינויו של פומפאו יש חשיבות מיוחדת, כשנה וחצי אחרי תחילת כהונתו של טראמפ. אמנם באיחור, הנשיא משלים את בניית הציר המדיני־ביטחוני של צוותו. הצוות כולל את סגן הנשיא פנס, היועץ לביטחון לאומי בולטון ופומפאו. נראה ששר ההגנה מאטיס אינו משתלב היטב בטריו הזה.

המשימה העיקרית המוטלת על הצוות החדש היא התמודדות עם רוסיה של פוטין, על תחומי השפעה, בימים שבהם נראה כי עידן המלחמה הקרה עומד להתחדש. זו משימה קשה, כי טראמפ מתקשה להיצמד לקו פעולה אחיד כלפי פוטין. וזאת, לאחר שנראה כי בהשראתו של הנשיא האמריקני, המזרח התיכון לא נמצא במקום גבוה בסולם העדיפויות של הממשל.

חובה לציין כי לשלישייה טראמפ־בולטון־פומפאו יש שותפות אידיאולוגית מובהקת עם רה"מ נתניהו. כשנה וחצי לאחר ההשבעה, טראמפ מעצב מחדש את התנהלותה של ארה"ב כלפי העולם בתחום המדיני־ביטחוני. ומוטב מאוחר.