"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרס ליהודה הראל: 50 להתיישבות בגולן

,עודכן

ב־22 ביוני 1967, 12 יום בלבד לאחר תום מלחמת ששת הימים ושחרור הגולן, התכנסו בחדר האוכל המופגז של קיבוץ גדות מנהיגי הקיבוצים בגליל העליון, כדי לטכס עצה: מה לעשות כדי למנוע נסיגה מהגולן, דוגמת הנסיגה מסיני לאחר מבצע קדש, ולא לאפשר את החזרת הסיוט של הגולן כ"הרמה הסורית", ההר שהיה כמפלצת. מסקנתם ברוח הציונות המעשית היתה - הקמת התיישבות בגולן. מייד. שלושה שבועות לאחר מכן עלו ראשוני המתיישבים לגולן, למחנה הסורי הנטוש בעליקה, והקימו את קיבוץ גולן, לימים - מרום גולן. כך החל מפעל ההתיישבות הציוני המפואר בגולן.

מנהיגם הבולט של מתיישבי הגולן, איש החזון והמעש, היה יהודה הראל. שנה חלפה, ויהודה גייס לקיבוץ משפחות וילדי חוץ העולים לכיתה א' - וכך נפתח בית הספר העברי הראשון בגולן מאז תקופת המשנה והתלמוד. כבר 50 שנה, לרוב ללא תפקיד רשמי, יהודה הראל הוא הדמות המרכזית בגולן, מעצב דרכה של ההתיישבות; מערכת יחסים השונה מן המקובל בחברה הישראלית בין יישוב עירוני והתיישבות כפרית, בין חילונים ודתיים, בין קיבוצים ומושבים.

כתלמידו המובהק של יצחק טבנקין, ראה יהודה בשחרור חבלי מולדת בששת הימים הזדמנות אדירה למימוש חזון הקיבוץ המאוחד והציונות הסוציאליסטית - התיישבות קיבוצית רבתי ברחבי הארץ, שתשיב את התנועה לימיה הגדולים, להגשמת דרכה החלוצית.

יהודה נאבק שהתנועה הקיבוצית תוביל התיישבות רבתי. באמצע שנות ה־80 היה בין הראשונים שזיהו את המשבר הגדול של התנועה הקיבוצית, והוביל מהלכים לשינויים בקיבוץ ובתנועה הקיבוצית, כדי להצילה. לימים נטש את הסוציאליזם ואימץ השקפת עולם ליברטיאנית. גם מחזון ארץ ישראל השלמה התפכח, הבין את הכורח בפשרה שתאפשר מדינה יהודית דמוקרטית לדורות. על בסיס השקפה זו הקים את תנועת "הדרך השלישית" ונבחר מטעמה לכנסת.

עם כל השינויים והמהפכים, דבק יהודה תמיד בציונות המגשימה, החלוצית, המיישבת, המעצבת את גבול המדינה; שנוטלת אחריות, פורצת דרכים, מובילה בחדשנות ויצירתיות בחינוך, בחקלאות ובתעשייה. הוא סולד מפריפריה המתלוננת כמה היא מסכנה, ומגלם סְפָר גאה, המקבל אחריות על עתידו ומשמש אבן שואבת לחולמים ומגשימים.

הענקת פרס ישראל ליהודה הראל מסמלת געגועים למנהיגות מסוג אחר; שונה מכל ה"לשעבר" ו"לשהווה"; מנהיגות יישרת דרך, טהורת מידות, נקיית כפיים, של הצנע לכת. זה פרס לציונות, לחלוציות, להתיישבות, פרס למפעל ההתיישבות בגולן. הענקת הפרס היא הכרה לאומית בתרומתו הגדולה של מפעל ההתיישבות בגולן. מדינת ישראל העניקה ליהודה פרס, אך חשוב יותר הפרס שיהודה הראל העניק למדינת ישראל - ההתיישבות בגולן הישראלי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר