ללמוד מהונגריה: כך מאחדים אופוזיציה

לאחר המהפך הדמוקרטי בהונגריה, עם נפילת מסך הברזל, הוזמנתי על ידי הפרלמנט החדש כדי לחלוק עם חברי הוועדה לענייני ביטחון את הפתרונות לשאלת שמירת סודות ביטחוניים במסגרת הפרלמנטרית. הפגישו אותי עם ראשי כל המפלגות, אבל אחת מן המפלגות בלטה בייחודה: היתה זו מפלגת "פידז", שהדגישה את אופייה המערבי, שהסתפקה בהצגת עקרונות כלליים מאוד, ואשר חבריה היו צעירים בלבד: בתקנונה נקבע כי מי שעובר את גיל 35 לא יוכל להיות חבר בה או נציג מטעמה.

חרגתי מן הנושא שבגינו הוזמנתי, ואמרתי לבני החבורה שנפגשו איתי, ואשר כולם היו בשנות ה־20 שלהם, שגיל 35 מגיע מהר מכפי שנדמה, ושכדאי להם לבטל כבר עכשיו את המגבלה הזו, כדי שלא ייאלצו לעשות זאת בדיוק כאשר יגיעו לגיל הזה בעצמם. הם הבטיחו שידבקו בעיקרון זה. התרשמתי שמדובר בתופעה קיקיונית, וטעיתי.

ל"פידז" קרו שני דברים מאז: היא ביטלה את מגבלת הגיל, והיא עשתה זאת, כמובן, רק כאשר מנהיגיה הבולטים הגיעו לרף הזה, אך היא הפכה למפלגת השלטון, שבשנים האחרונות פנתה ימינה, כנראה כדי למנוע מעבר קולות אל המפלגה הימנית הקיצונית "יוביק". בינתיים, ראש הממשלה, מנהיג פידז, ויקטור אורבן, המציא שיטה מדינית חדשה בשם "דמוקרטיה לא ליברלית", שבה הוא מגביל זכויות אדם, חובר למדינות אחרות שמתפתח בהן משטר דומה, מצמצם את מרחב הפעולה של האופוזיציה ונמצא תחת ביקורת קשה של עמיתיו באיחוד האירופי. הוא נחשב ל"איש החזק" בפוליטיקה של ארצו, יש לו רוב של שני שלישים בפרלמנט, והכל מנבאים לו ניצחון נוסף, שלישי במספר, בבחירות לפרלמנט שייערכו באפריל הקרוב.

אורבן היה משוכנע כל כך בתמיכה הרחבה שיש לו ולמפלגתו, ועל כן נדהם להיוודע כי שבועות מעטים לפני הבחירות הכלליות, הוכתה מפלגתו מכה משפילה באחד ממעוזיה המקומיים - הודמזובסארלי (Hodmezovasarhely). בעיר זו התקיימו לאחרונה בחירות מקומיות, שבהן זכה מועמד עצמאי, כאשר שיעור ההצבעה היה גבוה במיוחד. הפתעה זו התרחשה בעקבות הפתעה אחרת: מפלגות האופוזיציה בעיר יצרו כוח משותף, למרות הבדלים עמוקים, והמכנה המשותף היחיד שאפשר להן לרוץ יחד היה המאבק בשחיתות הממסד ובהצרת זכויות הפרט. מארקי זיי, המנצח, הודיע בנאום הניצחון כי עירו רוצה להשיב לעצמה את החירות, הדמוקרטיה, את שלטון החוק ואת כלכלת השוק.

אורבן הובך מאוד. הסקרים הראו בבירור כי מפלגתו תנצח בעיר הקטנה הזו, שמספר תושביה אינו עולה על 50 אלף. הוא גם סמך על כך שהשר הבולט ביותר בממשלתו, יאנוש לזר, אשר העיר נמצאת במחוז הבחירה שלו, לא יאפשר לה ליפול בידי האופוזיציה. נכון, הודמזובסארלי אינה הונגריה, ואף לא מדגם מייצג שלה, אבל המהפך שהתרחש בעיר הזו יצר תחושה שהניצחון של פידז באפריל אינו בכיס.

באופוזיציה ההונגרית מדברים עכשיו על ניסיון לחזור על התהליך שהתרחש במישור המוניציפלי. הסיכוי לכך די קטן. הפערים במישור הארצי עמוקים הרבה יותר, ונוגעים לנושאים גורליים כמו ההתייחסות לאיחוד האירופי ולשאלת ההגירה. אבל המאבק בשחיתות עשוי להוות, גם ברמה הלאומית, מכנה משותף שעל בסיסו יופיעו מפלגות האופוזיציה בבחירות באפריל, אולי תוך הסכמה מראש על דמותו של מועמד לראש ממשלה, שאינו מזוהה במישרין עם אף אחת מהן.

הדוגמה ההונגרית יכולה להישקל גם בישראל. חזית משותפת בין מפלגות האופוזיציה נראית בלתי אפשרית, אבל כמהלך חירום חד־פעמי שמטרתו להיאבק בשחיתות, יש לו, אולי, סיכוי.