עובדים עם ישראל – לחיי כולנו

יותר מ־500 איש בישראל ובבריטניה יקבלו היום התקף לב. 70 אחוז ישרדו, אך עם נזק קבוע לליבם וללא פתרון מלבד השתלה. לכן חוקרים ישראלים ובריטים מיותר ממאה אוניברסיטאות התגייסו כדי לעבוד יחד על טיפולים ותרופות שיוכלו, פשוטו כמשמעו, לתקן לבבות שבורים. כך, לדוגמה, פרופ' אלדד צחור ממכון ויצמן ופרופ' פול ריילי מאוניברסיטת אוקספורד משתמשים בתאי לב לשחזור רקמות שריר שנפגעו מהתקף לב. הם עושים זאת במסגרת תוכנית מחקר משותפת ששמה BIRAX.

בריטניה וישראל חוצות גבולות במחקרים רבים על מחלות ואתגרים רפואיים. כך, פרופ' ניל הנלי מאוניברסיטת מנצ'סטר ופרופ' בנימין גלזר מהמרכז הרפואי הדסה מוצאים יחד טיפולים פורצי דרך לסוכרת המתבססים על מחקרים גנטיים; וכך, פרופ' סוזן וונג מאוניברסיטת קרדיף ופרופ' גדעון גרוס ממרכז המחקר מיגל בקריית שמונה בוחנים רגנרציה של תאי המערכת החיסונית.

יש עוד הרבה דוגמאות כאלה. השבוע, רבים מהמדענים המובילים בעולם יתכנסו בלונדון לאירוע "ימי המדע בריטניה־ישראל", שבו יצוינו ההישגים הרבים של שיתוף הפעולה המדעי בין שתי המדינות, ויחפשו כיצד להרחיב אותו אף יותר.

לישראל ולבריטניה יש הרבה מה לחגוג. שתי המדינות הן מנהיגות גלובליות במדע ובחדשנות, ואנו חולקים זאת באמצעות שיתופי פעולה עשירים. בשתי המדינות יש מוסדות השכלה גבוהה ברמה עולמית וייצוג חסר פרופורציה של זוכים בפרסי נובל.

בחמש השנים האחרונות פורסם מספר עצום של מאמרים מדעיים (8,000), שנכתבו יחדיו על ידי חוקרים בריטים וישראלים. זה הופך את בריטניה לשותפה השלישית בגודלה של ישראל בתחום זה. רק השנה, יותר מאלף חוקרים יהיו מעורבים בתוכניות מדע של השגרירות הבריטית והמועצה הבריטית ישראל.

המעמד הבינלאומי והביצועים של הקהילות המדעיות בשתי המדינות חשובים להבטחת השגשוג שלנו, באמצעות שיתופי פעולה. לכן בחרנו לגייס את מיטב המוחות ולהתמודד עם כמה מהאתגרים הגדולים של האנושות. השנה, מאות מדענים ישראלים ובריטים ישתפו פעולה ויחקרו יחד נושאים בוערים - מעמידות לאנטיביוטיקה, דרך הפרעת דחק פוסט־טראומטית והשפעת שינויי אקלים על חקלאות, ועד התמודדות עם מחסור במים וזיהום.

ב"ימי המדע בריטניה־ישראל" שייערכו השבוע נשיק את השלב הבא של תוכנית BIRAX – שיעסוק בתחום ההזדקנות. כבר כיום יש בבריטניה יותר בני 60 ומעלה מאשר בני 18 ומטה; בישראל, אוכלוסיית גיל הזהב תגיע ל־1.64 מיליון ב־2035. שינויים אלה יגבירו את העומס על מערכות הבריאות הציבוריות בשתי המדינות. במסגרת התוכנית, חוקרים ישראלים ובריטים יחקרו יחד את תהליך ההזדקנות והשפעתו על בריאות האדם כדי לספק מזור וכן לקדם את תחום הרפואה המותאמת אישית למטופלים מבוגרים.

השבוע אנו חוגגים את יחסי המדע והחדשנות שבנינו יחד. במקביל, אנו נערכים להתמודדות משותפת עם אתגרים עולמיים. וזה בהחלט משהו ששווה להרים כוסית לכבודו.

המאמר נכתב בשיתוף כריסטיאן דאנקמב, מנהל המועצה הבריטית בישראל