מבין את התסכול של יעקב שחר

1 קיבלנו תשובה חד משמעית על כל המחלות של מכבי חיפה העונה. הגנה מבולבלת, שוער צעיר עם שוער שני תחתיו שעולה עליו בשתי דרגות, חוסר יכולת בקישור והתקפה עקרה. כל הטעויות התנקזו למשחק אחד בגביע המדינה, דווקא בדרבי נגד הפועל חיפה. האדומים לא צריכים להתחפש היום, הם יכולים להיות גאים במי שהם.

הצוות המקצועי של מכבי לא יכול לחולל ניסים. אחוזי ההצלחה שלהם נמוכים אפילו מזה של גיא לוזון במדים הירוקים. עם כל כך הרבה מאמנים הולנדים ציפיתי שלפחות אחד מהם ימליץ שדווקא במשחק על כל הקופה הם יפתחו עם שני חלוצים וקצת ירעננו את השיטה. זה לא קרה.

מהצד זה נראה כאילו כל ההחלטות שם נלקחות מהשרוול. הכל מקרי. גם השער שלה שהובקע היה מקרי לדעתי, עד עכשיו אני מחפש את ההשפעה של המאמנים על שיטת המשחק של מכבי ולא מוצא. זה עצוב מאוד.

יעקב שחר הוא האדם היחיד במכבי שאני מבין את התסכול שלו. בכל עונה הוא נותן למאמנים שלו את כל החיזוקים ואת כל התנאים, אבל מקבל תוצאות גרועות על הדשא.

2 ארנסטנס שטקוס, לעומת גלזר, הוא סיפור המשחק לחיוב. הוא הציל במחצית השנייה שלושה שערים בטוחים וזה עשה את ההבדל. אני מניח שיואב כץ וניר קלינגר כבר מבינים שהם חייבים לשמור עליו אצלם גם בעונה הבאה.

עד שגלזר טעה, הפועל בעצם לא הגיעה לשום מצב רציני מולו. אבל זו היתה טעות שמשנה מומנטום וגם הורסת את חלום הגביע. או בונה אותו, אם אתה בצד של הפועל. מי שחשב שגלזר יכול להיות שוער ראשון במכבי טעה, כמו שרמי גרשון לא יכול להיות היום בלם פותח אצל הירוקים. הוא אולי יכול להיות קפטן, אבל לדעתי עדיף שיישב קצת על הספסל.