הניסיון של גורמים אנטי־ישראליים באירלנד לקדם חוק שיגדיר קיום קשרים כלכליים עם יהודים מעבר ל"קו הירוק" כעבירה פלילית, העיר מרבצם הרבה שדים. לאנטישמים האירים חברה בחדווה הלהקה הנודדת של השמאל הקיצוני מישראל. אלא שבכך לא היה חידוש גדול, שהרי מדובר באנשים שמזמן הכתימו את עצמם בשיתוף פעולה בשלל יוזמות הבאות לפגוע בישראל. החידוש היה בדברי אחד מיוזמי החוק, הסנאטור האירי דייוויד נוריס. נוריס, שמשום מה מחשיב את עצמו ל"מומחה" למדינתנו, האשים את העולים מבריה"מ בכך ששינו את פניה של ישראל. הם קלקלו אותה, הצהיר הסנאטור המוטרד, וגרמו לה לזוז ימינה.
מדהים, כמה דמיון יש בין האמירה שלו לבין הקולות שנשמעו בשמאל הישראלי בטרוניה דומה כלפי יהודי בריה"מ הבאים ארצה. נוריס, שהיה בעבר המועמד המוביל לנשיאות אירלנד, רוכב על גל התעמולה המכוונת נגד ישראל במשך הרבה שנים, והוא מתגאה בהיותו אנטי-ציוני. אבל בדומה לשעון מקולקל, שפעמיים ביממה מראה שעה נכונה, גם עוכרי ישראל מסוגלים לעתים לזהות אבני דרך היסטוריות, אם כי הם יתייחסו אליהן באופן הפוך מאיתנו. ובכן, אני שמח לאשר ל"מומחה" נוריס שהעלייה היהודית ממדינות בריה"מ לשעבר, באמת שינתה את פניה של המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. העלייה העצומה הזאת הייתה המסמר האחרון בחלום של הסנאטור האירי ודומיו לחזות בהתפוגגות ישראל הציונית.
לפני תחילת ההגעה ההמונית של היהדות הסובייטית רבים העריכו שעתיד הציונות לוט בערפל, ולו בזכות הדמוגרפיה. ישראלים ראו בכך סכנה, הסביבה הערבית ותומכיה ראו בכך ברכה, אבל שני המחנות צדקו בזיהוי. קריאותיו של יאסר ערפאת לנצח את היהודים בנשק הרחם של האישה הערבייה לא היו מנותקות מן המציאות. העלייה מבריה"מ הסירה את העניין הדמוגרפי מסדר היום. הרוב היהודי שהתקבע סופית בישראל בזכות יוצאי מוסקבה, קייב, קישינב וריגה מאפשר לנו היום להסתכל בחיוך על התחזיות השחורות משנות ה־80, אשר חזו את אובדנו. מתת האל של העלייה הוסיף בבת אחת כעשרים אחוז למספר יהודי ישראל, ופתר המון בעיות בכל תחומי החיים, החל מהבטחת כמות מתגייסים מספיקה לצה"ל וכלה בפתרון למחסור במומחי רפואה, חינוך וטכנולוגיה עילית.
אך העלייה מבריה"מ חיסלה את החלום של המתנגדים לציונות לא רק בזכות הניצחון הדמוגרפי והתרומה האדירה בחומר - היא חיזקה את ישראל ברוח. לצערו של נוריס, גל יהודי בריה"מ שטף את ישראל בזמן הנכון, בדיוק כשחוגים בשמאל הישראלי התחילו לסגת מעקרונות הציונות ולדבר בזכות "מדינת כל אזרחיה" (כלומר, מדינת כל לאומיה). בדיוק אז, כשחלקים מדור הנכדים של החלוצים החלו לאבד את הדרך, באו יורשי החלוצים מבריה"מ והזכירו אמיתות פשוטות שכה מכאיבות לכל אויבינו בעולם: ארץ ישראל היא ארצו של העם היהודי, והוא לא יזוז מפה.
העולים שריינו את הרוב הציוני בישראל, והנטייה הטבעית של מרביתם להזדהות עם ערכי המחנה הלאומי היא רק תוספת מבורכת. לדיוויד נוריס באמת כדאי להיות מוטרד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו