"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עושר ועוני ביד הלשון

,עודכן

כ"א בטבת שיחול מחר הוא יום הולדתו של אליעזר בן־יהודה, שהוכרז על ידי ממשלת ישראל כ"יום הלשון העברית". היום נחגג בבתי הספר, ומורים ותלמידים עוסקים בפעילויות בתחום השפה העברית ואהבתה. האם כל תלמידי ישראל יגיעו לאירועים ברמת ידע לשוני דומה? מחקר אמריקני יכול לתת תשתית למענה לשאלה הזו.

החוקרים בטי הארט וטוד ריזלי צפו בפעולות גומלין (אינטראקציות) אקראיות המתרחשות בין הורים לילדיהם בגיל הרך (מגיל 7 חודשים ועד גיל 3 שנים) מארבע שכבות כלכליות־חברתיות: גבוה, בינוני, נמוך ומשפחות המקבלות קצבאות הכנסה. מתברר כי המעמד החברתי־כלכלי של ההורים קובע את כמות ההתנסויות השפתיות והאינטראקציות היומיומיות שהם מספקים לילדיהם, ואלה מתבטאים בהישגים השפתיים ובאוצר המילים של הילדים בגילאי 4-3 שנים.

ממצאי המחקר של הארט וריזלי מצביעים על מצב אסוני בגיל הרך, עם השלכות הרסניות ארוכות טווח. לילדים בני 3 ממשפחות מעוטות אמצעים המקבלות קצבת הכנסה, היו התנסויות שפתיות דלות מאוד והם רכשו אוצר מילים מצומצם יותר, מאשר ילדים בני גילם ממשפחות מבוססות. הפערים הולכים וגדלים עם הגיל. כבר בגיל 3 נוצר פער מצטבר של 30 מיליון מילים בהתנסויות השפתיות של ילדים משכבת מצוקה, בהשוואה לילד משכבה מבוססת.

הפער הזה ממשיך להתרחב במהלך שנות הלימוד בבית הספר ו"העני נעשה עני יותר" בהתנסויות השפתיות שלו. העוני התבטא לא רק בכמות החשיפה למילים, אלא גם באיכות שלה: ילד משכבה מבוססת זכה ליותר מילות עידוד ופחות מילות איסור לשעה (יחס של 1:6), ואילו ילד משכבת מצוקה צבר פחות מילות עידוד ויותר מילות איסור (יחס של 2:1) .

ההבדלים בהתנסויות השפתיות המצטברות של ילדים משכבות חברתיות־כלכליות שונות הם נתונים מאיימים, במיוחד אם נזכור כי ההתנסויות של הילדים נבנות זו על זו ויש להן השפעות מורכבות ברמת ההכרה והידיעה, במערכת העצבית ובמישור ההתנהגותי.

החוק להקמת המועצה הלאומית לגיל הרך; המהלכים לקידום החינוך בגיל הרך לגילאי לידה עד 6 שנים והדרישה להרחבת מעונות יום מפוקחים לפעוטות עד גיל 3 - כל אלה הם צעדים מבורכים שיסייעו לאתר ילדים במצבי סיכון, כולל ילדים עניים. יישום מהיר של החוק, הכנת תוכנית לאומית רב־שנתית, שריון תקציבים ראויים, הכשרה מקצועית לצוותים העוסקים בגיל הרך ופיתוח תוכניות התערבות מוקדמות - כל אלה יאפשרו מענה לצרכים של ילדים עניים. ואז, ביום הלשון העברית, כל הילדים - ללא הבדלי חברתיים - יוכלו ליהנות מיופייה של השפה העברית.

הכותבת היא נשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר