"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גורלה של ירושלים לא הוסר מסדר היום

,עודכן

ציוצו של הנשיא טראמפ, בשובו מחופשת החג, על ירושלים, לא נועד כנראה להדגיש דווקא מה שנראה לו כהסרת ירושלים מסדר היום המדיני. על פי ההקשר שבו נכתבו הדברים, סביר יותר להניח שהוא הזכיר מה שנראה לו כמחווה גדולה שהוענקה לישראל. תמורתה אמורה היתה ממשלת נתניהו לשלם במטבע מדיני, אלא שהפלשתינים ויתרו עליו בהחלטתם להחרים את התיווך האמריקני.

גם אם הכרתו בירושלים כבירת ישראל היא אכן מחווה חשובה לישראל, הערכתו של הנשיא האמריקני כי בכך הוסר הנושא מסדר היום רחוקה מלשקף את המציאות. עצם העובדה שבהכרזתו המקורית הוא טרח לציין שלא התייחס לריבונות ולגבולות העיר, משמעותה שהנושא נתון, גם מבחינתו, למו"מ בין הצדדים. אבל גם אם החליט ללכת הפעם מעבר להכרה בלתי מוגדרת, ואפילו מוכן להכיר בירושלים - גם המזרחית - כבבירת ישראל, אין ספק שהוא דווקא החזיר את ירושלים לסדר היום האזורי והעולמי.

הצורך לדון בעתיד ירושלים נובע ממחויבות חתומה על ידי ישראל ואש"ף בהסכם אוסלו, שבקרוב תמלא לו רבע מאה. שום ממשלה בישראל, ובכלל זה הנוכחית, לא ביטלה את ההסכם, ולכן ישראל מחויבת לו כפי שאש"ף מחויב לו. ההסכם מתייחס לחמישה נושאים שיידונו במסגרת המו"מ על הסכם הקבע בין שני הצדדים. בפרק החמישי, בסעיף 3, מצוינת ירושלים כנושא הראשון (האחרים הם הפליטים, ההתנחלויות, הסדרי הביטחון, הגבולות ושיתוף הפעולה עם המדינות השכנות).

נכון שהנשיא קלינטון אירח את הישראלים והפלשתינים בטקס החתימה על הסכם העקרונות; אבל אין, לא לארה"ב ולא למדינות אחרות, סמכות להכתיב לשני הצדדים הוספה של נושא לדיון במסגרת הסכם הקבע או הסרה שלו. רק שני הצדדים רשאים לעשות זאת, ועובדה היא שעד כה הם נמנעו מכך.

יתרה מזו, גם לו יכול היה נשיא ארה"ב להסיר את ירושלים מסדר היום של המו"מ על הסכם הקבע, לא היה פותר את השאלה הדמוגרפית בעיר. כאשר 40 אחוזים מתושבי ירושלים פלשתינים, הפיכתה של בירת ישראל המאוחדת לעיר ערבית אינה רחוקה. אילו רק מימשו הפלשתינים המזרח־ירושלמים את הזכות המוקנית להם להצביע בבחירות המוניציפליות השנה, היו יכולים להקים את הגוש הפוליטי הגדול ביותר במועצת העיר ולהשפיע מאוד על מי שייבחר לראשותה.

היונים מציעים לפתור את הבעיה על ידי חלוקת העיר בין השכונות העבריות, כולל אלו הנמצאות במזרחה, לבין השכונות הערביות, ולאפשר לפלשתינים להקים את בירתם בחלק המזרחי של העיר. הנצים מציעים להתחכם: להוציא את השכונות הערביות מחוץ לשטח המוניציפלי של ירושלים ולהותיר את הריבונות עליה בידי ישראל. כך או כך – נראה כי נושא ירושלים עוד יעסיק אותנו רבות בעתיד הקרוב.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר