הצהרת טראמפ על ירושלים הובנה היטב בידי הפרשנים הפלשתינים, שלפיה ירושלים היא בירת מדינת היהודים ורק על גבולותיה (מה שמחוץ לה) ינוהל מו"מ. זה הוציאם מדעתם. כנחמה פורתא טענו ש"ניצחונם" באו"ם החזיר את פלשתין לתודעה הבינלאומית, אך במקום ימי שמחה קבעו הפלשתינים ימי זעם.
ימי הזעם של חמאס ושל הרשות הפלשתינית כללו סדרה מוגבלת של עימותים עם צה"ל. השתתפו שכירי חרב משני הארגונים, היודעים שה"פיוס" הוא כרוניקה של כישלון ידוע מראש. מודל הערגה הפלשתיני הנכסף הוא אינתיפאדת ההמונים הראשונה וה"בלתי אלימה". אלא שמאז התפוצצו יהודים רבים מדי בפיגועים, והפלשתינים שהפנימו את הלקחים בדרך הקשה אינם מוכנים עוד למות בשירות שיגיונות ההנהגה.
בינתיים מנסה חמאס להדליק את איו"ש ולערער את הרש"פ, בעודו משחרר רסן לשכיריו מול צה"ל ונמנע בינתיים מהרפתקה צבאית. ראש הלשכה המדינית אסמאעיל הנייה הבין את המגמה: לדבריו, "ארה"ב תכיר בישראל כמדינה יהודית, ההתנחלויות יסופחו לירושלים וזכות השיבה תבוטל".
הרש"פ עסוקה בהערכת נזקים. מהומות עלולות להוביל לאובדן שליטה, להשתלטות חמאס ולריסוק חברתי כלכלי וצבאי. בהיות הרש"פ ערה לנזקים לדימויה אם ישוב הטרור, מטילה הנהגתה יהבה על דה־לגיטימציה עולמית שתביא לחיסול ישראל כ"מדינת אפרטהייד", בתהליך שירסק את הציר הישראלי־אמריקני ה"קולוניאליסטי" - תוצר מזימות היהודים.
בהקשר זה התרפק איש "היוזמה הפלשתינית", מוסטפא אל־ברגותי, בערוץ i24 על קריסת דרום אפריקה. בכיר פת"ח בירושלים אחמד ע'נים הצהיר ש"הציונים הפחדנים" יובסו בדרך שהובסו הצלבנים ויברחו מפלשתין כמותם. אוי לצביעות.
הפלשתינים ומדינות האסלאם רודפים את הנוצרים. בחלק מהמדינות הללו רוצחים ואונסים נוצרים ושורפים את כנסיותיהם במגמה לגרש את ה"צלבנים" מהמזרח התיכון. בתמורה קיבלו את תמיכתן מדינות אירופה באו"ם נגד ישראל. אותן מדינות שיגרו את לוחמיהן במסעי הצלב החל מהמאה ה־11 לשחרר את קודשי הנצרות בירושלים מידי המוסלמים.
בראש המהלך הפלשתיני באו"ם הוצבה טורקיה, שנשיאה - איש "האחים המוסלמים"- מממן ומחמש טרוריסטים אסלאמיים בעיראק ובסוריה, מפציץ אזרחים כורדים, חותר עם קטאר לערעור היציבות במדינות ערב, כולא עיתונאים, תומך בחמאס, מזייף מסמכים ומסייע להברחת דאעש לאירופה, לאפריקה ולמדינות ערב. הקדימו הנציג התימני, וזאת כשבתימן מתבצע מדי יום הרג המוני של אזרחים בידי כנופיות אל־קאעידה, דאעש והחות'ים שלוחי איראן ופעילות נגד סעודית.
בעוד שהנציג הטורקי הציג את ירושלים כקדושה לשלוש הדתות, הכריז שר החוץ הפלשתיני ריאד אלמאלכי שירושלים קדושה רק למוסלמים ולנוצרים והתעלם במופגן מהיהודים.
איום הנפט אינו מכריע עוד את אירופה. ההצבעה באו"ם היתה תמהיל של אנטישמיות ופחד מנקמת הטרור האסלאמי הרוחש באירופה. בעצם היתה זו יריקה בצלחתה של אמריקה, שממנה אוכלים האו"ם וחלק מהמדינות הנחשלות והמתריסות.
צרפת היא מקרה בוחן: מקרון וממשלתו הם צאצאי אלה שבלמו את חדירת המוסלמים לאירופה בקרב "טור" (פואטייה) ב־732 בעמק הלואר בפיקוד קרל "הפטיש" (מרטל) והצילו את המערב הנוצרי מהאסלאם. צאצאי הצלבנים ולוחמי נפוליאון הפכו בימינו לסדן המפחד מהפטיש, מהסכין, מהדריסה ומהטרור האסלאמי שחדרו לאירופה. הפלשתינים בונים על הפחד הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו