שמאל, יהדות וערכים משותפים

נשיאה התשיעי של ישראל, שמעון פרס, שהיתה לי הזכות לעבוד לצידו במשך יותר משני עשורים, אמר לי, מעת לעת, כי הוא מודאג מהיפוך המגמה בהתנהלותנו: מעם של אוריינות הפכנו לעם של בוריינות (מלשון בור). כיוון שכך, ולנוכח דבריו של יו"ר מפלגת העבודה, אבי גבאי, שלשום על כך ש"השמאל שכח מה זה להיות יהודי", החלטתי תחילה לברר את משמעותם של שני מושגים אלו - שמאל ויהדות - ואחר כך לגלוש למסקנות.

שמאל, בהגדרתו הקלאסית, הוא גישה לחיים בתחומי החברה, הכלכלה, המוסר וההתנהלות הבין־אישית. על פי תפיסתי, זו השמאלית, האדם הוא העומד במרכז. לא הרווח ולא היעילות. ברוח גישה זו, שניים אלו אסור שיבואו על חשבון האדם. יש שיכנו זאת אנושיות, יש שיקראו לכך סוציאליזם ויש, רחמנא ליצלן, יהדות. כיוון שבעידן הנוכחי בלי הערה סרקסטית אי אפשר, אזי כאיש שמאל (וגם כיהודי) לא הייתי מסכים להשתכר כמה מיליונים עבור עבודתי בחברה ציבורית מונופוליסטית (אילו היתה לי ההזדמנות לכך) שיש בה עובדי קבלן שאני, הבוס, מאשר להם להשתכר 5,000 שקלים לחודש לכל היותר.

שמאל בשבילי הוא גם אהבת המדינה, אהבת העם היהודי, דאגה לביטחון הלאומי והאישי, הערכה לחיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון, וכן רצון להשיג שלום - כי שלום הוא מרכיב חיוני בתפיסת הביטחון שלי.

שמאל זה גם יחס חיובי למיעוטים החיים לידי ורואים בעצמם אזרחים כמוני במדינת ישראל. לא ניסיון לכפות עליהם את גישותיי, לא איומים בהוצאת כרטיסים צהובים לבני מיעוטים שאינם מתלהבים בדיוק כמוני מסמליי.

בקיצור, לתשומת ליבו של מר גבאי - שמאל בשבילי זו תפיסת עולם ערכית מוסרית, ולא גישה אלקטורלית־פונקציונלית.

ועתה ליהדות. גם כאן הגדרותיי פשוטות: עבורי להיות יהודי פירושו, קודם כל, להיות בן אדם. הלוא כולנו נבראנו בצלם. בשבילי להיות יהודי זה ללכת בעקבות חזון הנביאים. אני בעד חזונו של הנביא ישעיהו: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת. לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה".

בתחום החברתי, דבריו הבאים של הנביא עמוס הם עמוד האש המאיר את דרכי במשך כל חיי: "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלֹשָׁה פִּשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ: עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם".

וגם: "שִׁמְעוּ הַדָּבָר הַזֶּה פָּרוֹת הַבָּשָׁן אֲשֶׁר בְּהַר שֹׁמְרוֹן הָעֹשְׁקוֹת דַּלִּים הָרֹצְצוֹת אֶבְיוֹנִים, הָאֹמְרֹת לַאֲדֹנֵיהֶם הָבִיאָה וְנִשְׁתֶּה. נשְׁבַּע ה'... בְּקָדְשׁוֹ כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים עֲלֵיכֶם וְנִשָּׂא אֶתְכֶם בְּצִנּוֹת וְאַחֲרִיתְכֶן בְּסִירוֹת דּוּגָה".

והואיל וגם היחס למיעוט הערבי החי בתוכנו עומד על סדר היום הלאומי, גם כאן אני שואב ערכי מיהדותי: "וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם".

מכאן ברור שגם היהדות וגם השמאל הם אסופות ערכים וקודי התנהגות שנקודות הממשק ביניהן רבות מספור. היהדות היא המקור לתורות השמאל בכל תחומי החיים. השמאל לא יכול לשכוח מה זה להיות יהודי כי להיות יהודי, על פי גישתי, זה להיות שמאל. האחד הוא תולדה של האחר.