"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קק"ל חייבת לעבור לשוק החופשי

,עודכן

עד 1 בספטמבר 2015 היתה בתוקף אמנה בין הקרן הקיימת לישראל לבין ממשלת ישראל, ולפיה ניהלה הממשלה את אדמות הקק"ל, המהוות 13 אחוזים מקרקעות המדינה. אמנה זו חודשה בכל חמש שנים, ומכיוון שלא חודשה לפני שנתיים, סוכם בין הקרן לבין הממשלה כי קק"ל תהיה זו שתנהל את אדמותיה בעצמה, בתיאום עם רשות מקרקעי ישראל. שלשום ביטלה הקרן את ההסכם הזה והכריזה כי מעתה תנהל את אדמותיה בעצמה. בעקבות זאת החליטה הממשלה על העברת חוק, שלפיו 80 אחוזים מהכנסות הקרן מהשבחת קרקעות יועברו לקופת המדינה, ובהחלט אפשר היה להחליט גם על 100 אחוז.

כי איך אפשר להסביר את הניהול הנפרד של הקרקעות - המדינה לחוד והקרן לחוד? יש מישהו שמסוגל להסביר מדוע צריך שתי רשויות ציבוריות לניהול האדמות? יש מישהו שמסוגל להבין איך מתנהל סחר הסוסים הזה, שבו הקרן מציעה לממשלה מיליארד שקלים, והממשלה דורשת שני מיליארד? תמורת מה בדיוק? איך הגיעו למספרים עגולים כאלה? זה החזר חוב? זה מס?

כשכיהנתי כסגן שר האוצר, אי שם במאה שעברה, וישבתי עם ראשי הקרן ועם הדירקטוריון כדי לדון בעתיד היחסים בינה לבין הממשלה, הייתי משוכנע שהקרן חייבת להפוך לחברה רגילה, המתמודדת על מיזמים בתחום איכות הסביבה עם חברות אחרות. אבל מולי עמדה חזית אחידה, רב־מפלגתית, של שומרי כיסאות.

לא התפלאתי שסגן שר האוצר הנוכחי, הרב יצחק כהן, צוטט אתמול בעיתון זה כמי שמסביר שהיה צריך לסגור את הקרן הקיימת בדיוק לפני 70 שנה, עם קום המדינה. הוא כל כך צודק. הרי הכספים שנתרמו לקרן נתרמו על ידי יהודי העולם, שביקשו לרכוש באמצעותם קרקעות שלא על שמם לטובת החלוצים שיעלו לארץ ישראל ויישבו אותה. בכסף נקנו, עד קום המדינה, כשבעה אחוזים מקרקעות הארץ, וכל מה שצריך היה זה להעביר את הקרקעות הללו לטובת המדינה היהודית שהוקמה זה עתה.

זה לא קרה משתי סיבות עיקריות: ארגונים לא נוטים להתפרק גם אם אין כבר שום סיבה לקיומם, וגם לעובדי הקרן, שרובם ככולם אנשים טובים ומסורים, ציונים בלב ובנפש וגם אנשי מקצוע, לא היתה שום סיבה נראית לעין לוותר על תפקידיהם. הסיבה השנייה היתה שמכיוון שתקנון הקרן הקיימת אוסר החכרת קרקע שבבעלותה למי שאינם יהודים – סעיף שהיה מובן לפני קום המדינה והפך גזעני מייד אחריה – נוח היה למדינה למכור (במחיר שווה לכל נפש) חלק מאדמות המדינה לקרן הקיימת, מכיוון שחוק המדינה לא יכול היה למנוע מסירת קרקעות לערבים, אזרחי ישראל, שאך אתמול היו אויבינו.

נכון שקק"ל עוסקת בייעור ובפארקים, בשבילים ובהקמת מאגרי מים, אבל את כל הדברים הללו יכולות לעשות חברות שלא נהנות מיחס מיוחד. הסיבה העיקרית לכך שהקרן ממשיכה ליהנות ממעמד מיוחד, ו"עושה טובות" למדינה כשהיא מעבירה לה כספים, היא האפשרות למנוע אדמות מערביי ישראל. אחרי 70 שנה אפשר כבר לבטל את קיומה במסגרת הנוכחית ולהורות לה לפעול בשוק החופשי, ללא תקנון מפלה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר