"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא להספיד את אירופה

,עודכן

"משבר הפליטים", הטרור האסלאמי, התחזקות הימין הפופוליסטי, ה"ברקזיט", משבר עצמאות קטלוניה - כל אלו מביאים ישראלים רבים לחכך ידיים בסיפוק ולנבא את התפרקותו של האיחוד האירופי. אירופה, שנתפסה כאי של שלום וביטחון, יציבות ושגשוג, דמוקרטיה וליברליות, תרבות ואמנות - עוברת רעידת אדמה קשה שאין לחזות את תוצאותיה.

יש תחושה מסוימת של שמחה לאידם של האירופאים, מלווה בהשוואות אין קץ בין מצבה של ישראל למצבה של אירופה, בעיקר לנוכח העובדה שהסכסוכים המזרח־תיכוניים התפשטו והאירופאים מרגישים "סוף־סוף" את מה שהציבור הישראלי חווה זה עשרות שנים: הסכנות הביטחוניות שמאיימות עלינו והפכו לאחרונה לשגרת חיים גם באירופה, פלישת מהגרי הכלכלה ממדינות העולם העני, תחושת איבוד הזהות הלאומית בעידן של גלובליזציה, המאבק בין משפטיזציה ביורוקרטית ל"רצון העם". התגובה השוללת להכרזת העצמאות של קטלוניה עוררה בישראל מיאוס כלפי צביעות האירופאים ככלל והספרדים בפרט: הנה אלה, שמעניקים תמיכה גורפת לדרישות העצמאות של הפלשתינים ולמאבקם הלוחמני במדינת ישראל, מתגייסים למנוע - ולו גם בכוח הזרוע - את זכות ההגדרה העצמית של אומה אירופית.

אירופה הרוויחה ביושר רב את גישתו הסולדת והביקורתית של רוב הציבור הישראלי. אף שישראל היתה מהראשונות שפתחו נציגות אצל ״השוק האירופי המשותף״ - אביו של האיחוד האירופי - והפכה עם השנים לאחת השותפות המועילות ביותר לאיחוד, לא ידעה אירופה לגמול לה ביצירת מערכת יחסים שוויונית. אירופה, התלויה מאוד בשוקי מדינות ערב והאסלאם - גם בגלל קרבתה המיידית למזרח התיכון - ביקשה "לאזן״ את המדיניות האמריקנית הפרו־ישראלית באימוץ מדיניות פרו־ערבית, שהתמזגה היטב עם פתיחת שעריה בפני הגירות המוניות מהמזרח התיכון.

עם זאת, ישראל תטעה אם תהמר על התפרקות קרובה של האיחוד האירופי. למרות המתחים הפנימיים בין כלכלות חזקות בצפון לחלשות בדרום, בין מדינות המזרח השמרניות המתנגדות להגירה מוסלמית לבין מדינות המערב הליברליות המוצפות מהגרים, רבים הסיכויים שהאיחוד יתגבר על האיום הקיומי הנוכחי, אם ישכיל לפשר בין המעוניינים להקים את ״ארה״ב של אירופה״ - מדינת־על אירופית בעלת סמכויות נרחבות על חשבון ריבונות מדינות הלאום - לבין המתעקשים על אופי של ״אירופה של אומות״, קרי: מסגרת רופפת המשרתת את האינטרסים המשותפים של מדינות לאום ריבוניות.

גיבוש מדיניות הגירה משותפת נוקשה יכול להיות צעד ראשון בקונצנזוס חדש. הכרזה על סיום הרחבת האיחוד לאחר צירופן העתידי של מדינות הבלקן (ובהן שלוש מדינות מוסלמיות) עשוייה לזכות בתמיכה נרחבת, וכן חיזוק מסגרות שת"פ צבאי ופיקוח קפדני על התנהלות תקציבית וכלכלית.

האיחודי הוקם בידי דור מנהיגים שחווה על בשרו את נוראות מלחמות העולם וביקש ליצור לאירופה עתיד אחר של שיתוף ואחווה. כיום נתון עתידו בידי דור מנהיגים, שנולד לתוך אירופה משותפת או שאף להפוך לחלק ממנה. עם כל הביקורת, המוצדקת ברובה, על הקלקולים בהתנהלות האיחוד, האירופאים לא ימהרו להתנתק ממנו. אך אם לא יידעו לתקן אותו ברוח שיתופית, התפרקות תהיה בלתי נמנעת.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

אלדד בק

חיפאי גאה. כתב "ישראל היום" באירופה. בעבר כתב לענייני ערבים בגל"צ וב"חדשות" וגם עורך חדשות החוץ של "הארץ". אחד העיתונאים הישראלים הבודדים שדיווחו ממדינות אויב כאיראן, סוריה, לבנון, עיראק ועוד. למד ערבית ואסלאם בסורבון בפריז. היה כתב בצרפת, באוסטריה ובגרמניה של כלי תקשורת ישראלים שונים ("ידיעות אחרונות", "מעריב"). פרסם שלושה ספרים: "מעבר לגבול - מסעות לארצות אסורות", "גרמניה, אחרת", "הקנצלרית - מרקל, ישראל והיהודים".

כדאילהכיר