סמל לכבוד, לסובלנות ולקדמה

סופו של דבר, תל אביב היתה ונשארה נקודת ההתייחסות שמייצרת את הדיון במציאות הישראלית. וזו אולי המסקנה הבולטת ביותר מפסיקת בג"ץ. בישראל קיימות עשרות ערי שינה שנראות וחיות אותו דבר, אין בהן שום דבר רע, רק שהן לא תל אביב. גם ירושלים וחיפה אינן תל אביב, וטוב שכך. לכל אחת יש הצביון שלה, אבל תל אביב יש רק אחת, ולכן טוב שנשארו המרכולים פתוחים.

תל אביב היא הפנים המתקדמות, הסבלניות והסובלניות של המדינה הזו, וככזו המרכולים הם רק נדבך אחד מני רבים שמעצבים את דמותה וגורמים לכל בן פריפריה לחלום שיום אחד אולי תהיה לו האפשרות להתגורר בה. והרי תל אביב מורכבת מפסיפס אנושי מרתק של בני הארץ הזו, שיכולים לחיות בכל כך הרבה ערים, אבל בוחרים, ולו לרגע, לחיות בעיר שמכבדת את כולם.

תל אביב אינה סובלת מכפייה דתית, אך יודעת לכבד את הדת ולייצר מודל של חיים בשלום, אלו לצד אלו. בראש השנה האחרון, בדרך לבית הכנסת, עצרו רבים מהמתפללים לקנות לעצמם משקה קר באחד המרכולים. וזה בסדר, איש לא כפה דבר זה על זה, ולאיש זה לא באמת היה אכפת. אחר כך, בבית הכנסת, התפללו כולם אלה לצד אלה. אז מה אם בסמיכות לבית הכנסת מכרו מצרכים? כיצד בדיוק זה פוגע בצביונה של העיר או בצביונה של המדינה?

לא דין תל אביב כדין ירושלים, זה ברור. אף על פי שגם בירושלים עצמה יותר ויותר חנויות ומתחמים פתוחים בסוף השבוע. זהו צו השעה, בתנאי כמובן שיודעים לשמר את הסטטוס קוו. חיה ותן לחיות. הדיבורים על הדתה או על חילון טובים לשיחות חסרות שחר ברשתות החברתיות או כדי לתפוס לרגע כותרות בעיתון. בסופו של דבר, תל אביב חיה ונושמת סובלנות. ומרוצי לילה ופקקים, אבל זה כבר סיפור אחר.

הנקודה החשובה בסיפור הזה, עם כל הכבוד לדת (ויש כבוד), היא העובדה שכדי שהמרכולים הללו יעבדו, מישהו צריך לעבוד בהם. האם מישהו נותן את הדעת על הנושא הזה? תיכנסו פעם למרכולים הללו ותראו צעירים קשי יום, עולים חדשים ואימהות שמשלימות הכנסה בשבת בבוקר, בשעה שרובנו זוכים לבלות עם היקרים לנו. אחרי ההחלטה של בית המשפט, חשוב לזכור ולדאוג לעובדים הללו, שעבור משכורת המינימום שהם מקבלים, מקריבים את יום החופש היחיד שלהם בשבוע. זה כבר לא עניין של השקפת עולם חילונית או לא, אלא עניין של בני אדם שחיים בינינו. התחושה היא שעבור האנשים השקופים הללו, איש לא באמת מנהל מאבק, לא הדתיים ולא החילונים.

אז אחרי שאנחנו חוגגים את ניצחון השגרה המבורכת, הגיע הזמן לדון בנושא החשוב באמת בסוגיית העבודה בשבת: העובדים.