"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מכללה או אוניברסיטה? כל תשובה נכונה

,עודכן

מעת לעת אנו נחשפים לכתבות, לדו"חות, למחקרים ולסקרים שכל מטרתם היא להשוות בין שני סוגי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל - אוניברסיטאות מול מכללות. גם אם זו לא המטרה, התוצאה של פעולות אלו היא ניסיון להכריע היכן טוב יותר ללמוד, אילו בוגרים מצליחים יותר בשוק העבודה וכיוצא בזה.

יום אחד אתה קורא שבוגרי האוניברסיטאות מרוויחים יותר בתעשיית ההיי־טק, ויום אחר מתברר ששכרם של בוגרי המכללות אינו נופל מזה של בוגרי האוניברסיטאות, ובמקצועות מסוימים אף עולה עליהם. מי צודק? כולם. האם אנחנו כמוסדות להשכלה גבוהה בישראל מרוויחים מההשוואות הללו? קרוב לוודאי שלא. האם הסטודנטים מרוויחים? ודאי שלא.

בכל פעם שאני נחשף למסמך שעוסק בנושא אני שואל את עצמי, מי עומד מאחוריו? מה המטרות שלו? לעיתים נדמה שיש יד מכוונת שמנסה לערער על חשיבותן של המכללות האקדמיות, שהוקמו לפני יותר משני עשורים מתוך מטרה להנגיש את ההשכלה הגבוהה לכל החברה בישראל. עברו חלפו להן השנים, ו־55% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במכללות. רבים מתוכם הם דור ראשון להשכלה גבוהה. לכן, אולי מאחורי הפרסומים עומדים דווקא נציגי המכללות, שמנסים להצדיק את קיומם ואינם מסתפקים בכך שהמספרים מדברים בעד עצמם.

איני מתנגד לבדיקות, להשוואות ולתוצאות שיוכלו לסייע לסטודנטים של המחר לקבל את ההחלטה הנכונה היכן ללמוד ובאיזה תחום לבחור. אולם אני כן מתנגד להכללות. מדוע מתייחסים לכל האוניברסיטאות כמקשה אחת ולמכללות כמקשה אחת? ההשוואה צריכה להיעשות בין פרמטרים זהים, היא אינה יכולה לערוך הכללה בין מוסדות מסוימים. השוואות יכולות להיעשות אך ורק בין מוסדות ובין תוכניות לימוד זהות, והתמונה תשתנה באופן דרמטי אם הבדיקות ייעשו וגם יוצגו באופן הזה. הדבר גם יאפשר לנו לבחון אילו מוסדות ותוכניות לימוד שומרים על סטנדרטים גבוהים של איכות הוראה.

היום, בפתיחת שנת הלימודים האקדמית, חשוב לי להעביר את המסר הבא: התחרות בין מוסדות אקדמיים קיימת מטבע הדברים, אולם ההשוואה בין אוניברסיטאות למכללות כשני גופים שמעומתים זה מול זה, פעמים רבות בעל כורחם, מחטיאה את המטרה. חשיבותם של שני סוגי המוסדות קריטית לחברה הישראלית. לא לחינם התפתחו המכללות הציבוריות בקצב מואץ, וכמובן אין צורך להסביר עד כמה חשוב המחקר באוניברסיטאות לצמיחת המדינה. שניהם נמצאים כאן כדי להישאר, כי ישראל זקוקה לכך, הם משלימים זה את זה. למכללות יש יתרונות על פני אוניברסיטאות ולהפך, וכמו שכבר אמרתי, בין כל מוסד ומוסד יש הבדלים ללא קשר להבחנה הדיכוטומית המוכרת.

הכותב הוא נשיא המכללה האקדמית הדסה בירושלים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר