יום העוני הבינלאומי: לשנות סדרי עדיפויות

יום העוני הבינלאומי החל היום נקבע כדי להיישיר מבט לתופעת העוני ולפערים החברתיים המתרחבים בעולם ולהשמיע את קולם של העניים, שמודרים בדרך כלל מהפוליטיקה ומזירות ההשפעה.

ממשלת ישראל מתגאה בהיותנו אומת הסטארט־אפ ואחת הכלכלות היציבות בעולם. אך מול זאת עומדים הנתונים המראים שישראל מובילה בקרב המדינות המפותחות בכל הקשור לשיעורי העוני ולפערים החברתיים העצומים בין עניים לעשירים. מצב זה הוא תוצר ישיר של היעדר השקעה נאותה בשכבות המוחלשות ובשירותים הציבוריים דוגמת החינוך, הבריאות והרווחה.

שיעורי עוני עצומים ופערים הולכים ומתרחבים גורמים לכך שרבים מתמודדים עם מצוקות איומות ועם חוסר יכולת לספק לעצמם את הצרכים הבסיסיים ביותר כגון מזון בריא, תרופות, טיפולים רפואיים וקורת גג נאותה. אפשר לפתור זאת. ישראל היא מדינה עשירה, אך סדרי העדיפויות חייבים להשתנות כדי שכלל האוכלוסייה תיהנה מכך. רק לפני שבוע נתבשרנו כי לרשות האוצר עומדים כמעט 18 מיליארד שקלים מעודפי גביית מסים, וכי הממשלה שוקלת להוריד שוב את מסי החברות וההכנסה. במדינה שבה כ־53 אחוזים מהעובדים אינם מגיעים בכלל לסף המס עקב הכנסתם הדלה, מדיניות זו תיטיב כרגיל עם המעמדות החזקים יותר, שייהנו מעוד תוספת קטנה לנטו, בזמן שהאוכלוסיות העניות, התלויות באופן מלא בתשתיות הציבוריות, הדלות, ימשיכו להתבוסס במצוקתן.

את המיליארדים העודפים אפשר להקצות לתקצוב דיפרנציאלי ולשיפור הרווחה והחינוך בפריפריה, לדיור ציבורי הולם, לרפורמה בסיעוד ולעוד שלל צעדים שהם חורצי גורלות למאות אלפי משפחות בישראל. אך בינתיים אלה נדחים ונדחקים לטובת התקציבים המגזריים והפופוליסטיים.

לעניים אין לובי ואין מפלגות. רובם עסוק במאבק על הקיום הבסיסי ביותר. את הממשלה הם לא מעניינים כי אינם תורמים, כביכול, לצמיחת המשק ולכן הם לא רלוונטיים, בייחוד כאשר ראיית הפוליטיקאים מוגבלת עד למרחק הבחירות הבאות, ולא למצבה של החברה הישראלית בתוך כמה עשורים.

כדי להבטיח את חוסנה החברתי של ישראל בדורות הבאים ולהפכה באמת לחברת מופת ואור לגויים, על הפוליטיקאים שלנו להפוך למנהיגים הרואים למרחוק ומתעלים מעל הריבים היומיומיים על קרדיטים והקריצה לבוחרים.

צמצום העוני דורש אחדות שורות, ללא קשר בין ימין ושמאל, יהודים וערבים או חילונים ודתיים. מאבק הנכים מראה כי הציבור תומך בסיוע לאוכלוסיות החלשות. אם הנהגתו תוביל תוכנית קוהרנטית ומתוקצבת לצמצום העוני, הציבור ייאות גם לשלם קצת יותר כדי לאפשר לכולם חיים בכבוד.

הכותב הוא נשיא הקרן לידידות