"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גלי צה"ל: חילופי משמרות - ורוח חדשה?

,עודכן

חילופי המשמרות בפיקוד על תחנת גלי צה"ל עשויים להיטיב עם גוף שידור חשוב זה. כי על מה יוצא עיקר הקצף של רוב מותחי הביקורת על תוכניות האקטואליה של התחנה? כן, על אלו עתירות התכנים הפוליטיים.

לפני זמן מה שולבה בלוח השידורים של התחנה תוכנית יומית בהנחייתו הפעילה מאוד של אראל סג"ל. שעה אחת ביום של מצעד נושאים ומרואיינים, כולם במשב רוח עז של "ימין, ימין", ולא "שמאל ימין, שמאל ימין". תוכנית זו הוטמעה בלוח השידורים היומי כנראה בלחץ מגבוה, והיה, כאמור, לחץ ציבורי שעמד בסימן של ביקורת חריפה שהתריסה נגד מה שנראה בעיני אותם מבקרים כ"שמאלנות" של התחנה הצבאית (כן, כבר שכחנו: תחנת שידור צבאית).

נראה כי אצל ירון דקל, המפקד היוצא, נמצאה אוזן קשבת, אולי אף "הודאה" בנכונות הטענה, וכי צודקים מבקרים אלה. לפיכך, הוקצתה שעה יומית לשידור, שעה שכולה על טהרת הימניות, והיא חריפה ובועטת חזק, כסגנונו האישי, הייחודי, של סג"ל.

אבל מי שחתר ל"איזון פוליטי", או "רענון" התכנים כהגדרתו של דקל, עשה בעיניי טעות גדולה: הוא נהג כפי שנהגו עורכי תוכניות מוזיקה ששידרו רק בשעות מסוימות את מה שכונה "מוזיקה ים־תיכונית". כידוע לכל, זה היה כינוי מכובס למוזיקה מזרחית. וכך כונסה המוזיקה המזרחית אל "גטו" של שידור, כאילו אינה ראויה להשתלב ולהישמע בשטף כל שעות השידור. מי שרצה לקדם את המוזיקה המזרחית נמצא גם המעליב הגדול שלה, כשכלא אותה במעין "גטו שידורי". היום, כך אפשר להתרשם, משולבת המוזיקה ה"ים־תיכונית", אולי לא במידה הראויה, ביתר תוכניות המוזיקה העממית. כך גם "הימניות" המשודרת עתה בתוכניתו של סג"ל: מדוע זו כלואה בשעת שידור יומית שכל כולה "ימין"? בעיניי לפחות, ראוי שהדעות, כמו אלה המובעות בתוכנית יומית של שעה אחת, יוטמעו גם בכל יתר תוכניות האקטואליה, ורצוי באותה מידה שבה כלולות הדעות הפוליטיות של המחנה הנגדי.

הלוא יש המעריכים כי רוח הימניות השלטת בתוכניתו של סג"ל שלטת גם בקרב רוב הציבור. אם יש אמת בהערכה זו, את זאת נדע במדויק רק לאחר הבחירות לכנסת הבאה. ועל האיזון הזה - והיום "איזון" היא כמובן מילה גסה לטעמו של רוב הברנז'ה - חייב להקפיד העורך הראשי של גלי צה"ל, מפקד התחנה. זו איננה "כפייה" או "סתימת פיות" חלילה, אלא ניסיון לפיתחון פיות, לכל הפיות, ובהגינות. דברים אלו אינם אלא תרומה צנועה לתחנת שידור חשובה המיועדת לכל ציבור מאזיניה, לכל מחנותיו, בצה"ל, ולכלל המאזינים בעיר ובכפר. ובהצלחה לשמעון אלקבץ, מפקד "גלי צה"ל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

יעקב אחימאיר

עיתונאי במשך כל ימי חייו, שדר רדיו וטלוויזיה בשידור הציבורי. שליח רשות השידור הראשון לוושינגטון ("בתחילת שנת 2020 פוטרתי מתאגיד השידור בלי שנמסר לי הנימוק לכך"). "משלב בטוריי זיכרונות ומסקנות מן העבר. מעולם הרהרתי בשינוי משלח ידי - עיתונות. וזאת אף שלא תמיד איכות העיתונות אצלנו ראויה וחפה מחסרונות".

כדאילהכיר