"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האתגר: חינוך לאחריות חברתית

,עודכן

מחר תצא לדרך עוד שנת לימודים, והתמונה מוכרת: שלום כיתה א', בחדר המצב בירושלים מתקבלים דיווחים, שר החינוך מפזר ראיונות, המערכת מלאה כרימון בתוכניות. בתקשורת ישחזרו ויעדכנו מאמרים וטורי דעות על תשלומי הורים, על כובד הילקוטים ועל צפיפות בכיתות. כאילו דבר לא השתנה.

הכיתות אכן אותן כיתות וההתרגשות מובנת ונכונה תמיד. ובכל זאת, השתנו זמנים. הטכנולוגיה התפתחה, עולמות התוכן והמדיה לבשו צורה חדשה, והנטייה לחשוב במושגים של פעם מלמדת על גישה פשטנית מדי; כזאת שנועדה רק לפטור אותנו בקלות מהתמודדות עם אתגרי הזמן.

האתגרים של ימינו מורכבים ומגוונים, רבי פנים וממדים, ועל אחד מהם אני מבקשת לשים דגש. מערכת חינוך אינה רק טכניקה של שיטות הוראה, מבחנים וציונים. יש לה תפקיד חברתי מן המעלה הראשונה. עם זאת, לצערנו, אין לה הכלים והיכולת לתקן את מה שהחברה מקלקלת. אין לה האמצעים להפוך דוגמה רעה מבית, או מעשה שלטוני משחית, לכליל תפארת ההוויה. כמעט בלתי אפשרי לנתק את בתי הספר ממה שקורה מחוץ לחצרותיהם. ומפני האדישות החברתית אני יראה. מפני אלו שמנותקים או מתנתקים במודע מסביבתם. מפני הורים ותלמידים ומנהיגי ציבור שמכוונים לכך שסולם הערך היחיד יתאים למידותיהם, ולעזאזל כל השאר.

מהטמה גנדי היה סופר ופילוסוף ונחשב לאבי האומה ההודית. בדפי ההיסטוריה רשומה על שמו ההצלחה הגדולה במאבק לעצמאות האומה מול האימפריה הבריטית. ואולם האמת היא שהישגו המשמעותי הראשון, והלא פחות חשוב, היה בסיוע למאבקם של איכרים עניים נגד המיסוי וההזנחה של בעלי האדמות ונגד הרעב שהיה מנת חלקם של המוני הפועלים הפשוטים. מאוחר יותר ידע גנדי להגדיר את המוטו ואת מהותו של מאבק ומהפך חברתי: הֱיה השינוי. הֱיה אתה, נהיה כולנו. במילותיו של אריק אינשטיין: אני ואתה נשנה את העולם.

חינוך לאזרחות טובה – שתשפיע על הסביבה – צריך להציב בפני התלמיד סרגל של עקרונות וערכים, כי מתחת לכל תלבושת פועם לב אדם. הוא כבר יבחר היכן להתמקם על פני הסקאלה. מטרתו של חינוך טוב היא לעצב את דמותם של הצעירים ולהפוך אותם לאזרחים אכפתיים, פעילים, מעורבים ומשפיעים – כל אחד בדרכו, כל אחד לפי הבנתו, ובתנאי שילמדו לכבד איש את דעת רעהו, להכיר את האחר, לפעול למען שוויון בין המינים ולהבחין בין זכויות הפרט לבין אינטרס הציבור. ככל שהחברה שסועה ומפולגת יותר, כך הסובלנות והמחויבות ההדדית חיוניות וחשובות יותר.

ותן בלב בנינו ובנותינו ונכדינו את הניצוץ הטבעי של סקרנות ואהבת האדם, ושישכילו כולם להבין אחריות חברתית מהי.

הכותבת היא יו"ר אמונה, תנועת האישה הדתית־לאומיתליאורה מינקה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר