השמאל באקדמיה, בתקשורת ובפוליטיקה מגויס להגן על "הישגיה" של "המהפכה הסוציאליסטית הבוליבארית", שהוגו צ'אבס הנהיג בוונצואלה לפני קרוב ל־20 שנה. זו הסיבה לכך שאינכם שומעים כמעט דבר על הפשעים הנוראים שהמשטר הפשיסטי־סוציאליסטי בקראקס מבצע נגד האוכלוסייה, ועל הדרך שבה קואליציית פושעים ומושחתים הפכה את אחת המדינות העשירות בעולם למדינה שאי אפשר להשיג בה אוכל ותרופות. המשטר הרצחני וההרסני בוונצואלה נהנה מחסינות מוחלטת, כי הוא שמאלני.
אם מידע כלשהו על מציאות האימים והטרור שמשליטות כנופיות הנאמנים למשטר המהפכני מגיע בכל זאת לתקשורת, ממהרים נציגיו ודובריו של השמאל לספר לכם שמדובר ב"שקרים נאו־ליברליים" או ב"המצאות של ה־CIA" ומפריכים, לכאורה, את סיפורי הזוועה האמיצים בפנטזיות על "הדברים הנפלאים" שהמשטר הסוציאליסטי בוונצואלה עשה כדי להיטיב עם העם. ואז מסיחים את הדעת באמצעות ניפוח דיון על איזו זוטא חסרת חשיבות. בעצמי חוויתי לאחרונה איך בעוד המשטר בוונצואלה טובח במתנגדיו, שמגינים בגופם על שרידי הדמוקרטיה בארצם, עסקו כלי תקשורת מובילים בעולם ובארץ בהרחבה ובכותרות ראשיות בהערתו התמוהה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בעניין אי־גיוסם של טרנסג'נדרים לצבא. המצב המחמיר בוונצואלה נדחק לשולי המהדורות, אם בכלל. האם אי הצדק שייגרם לטרנסג'נדרים שקול לסבלם הנמשך של 30 מיליון ונצואלים?
במו עיניי ראיתי איך ונצואלים פשוטים - מאלה ש"המהפכה היטיבה עימם" - מחטטים בערימות זבל ברחובות בתקווה למצוא שאריות אוכל כלשהו, כי זה המזון היחיד שיגיע לפיהם, ואז שמעתי ראיונות של אנשי אקדמיה וקראתי ציוצים של פעילי שמאל מערביים, שטוענים שהמצב בוונצואלה מעולם לא היה טוב יותר ושכל גרסה אחרת היא "קונספירציה של הימין הפשיסטי". הייתי בהפגנות של האופוזיציה הדמוקרטית שפוזרו על ידי נאמני המשטר באלימות קיצונית - בירי ובגזים רעילים - ולא מצאתי אחר כך סימן להתגייסות כלשהי של פעילי שמאל, בעולם ובארץ, למחאה נגד הדיכוי הקטלני של משטר המהפכה הסוציאליסטית בוונצואלה.
18 שנים שולטת החונטה הסוציאליסטית בוונצואלה - במשך שמונה מהן שלטו בוושינגטון דמוקרטים וליברלים, שחלקם חיפשו כל דרך לקיים מגעים ושיחות עם משטר הדמים של צ'אבס. הנשיא אובאמה טרח לשגר משלחת רשמית בראשות חברים ממפלגתו להלווייתו. אי הוודאות בשורות המפלגה הדמוקרטית באשר לעמדתה כלפי המשטר בוונצואלה אפשרה למטה הבחירות של הילארי קלינטון להפיץ שמועות, שהוכחשו בהמשך, כי ברני סנדרס - נציג השמאל הרדיקלי במפלגה - שיבח והלל את צ'אבס. אם דחיית המשטר בוונצואלה מצד הדמוקרטים היתה מוחלטת, הדברים לא היו מגיעים לכך. אבל כשהנשיא מקדם פיוס עם משטר הרודנות השמאלני של משפחת קסטרו בקובה - הדגם שעומד בפני ראשי המשטר בוונצואלה - קשה באמת לדעת מה טוב ומה רע.
כל עוד השמאל אינו מתגייס למען הצלת העם בוונצואלה והפלת משטר "המהפכה הבוליבארית", לא עומדת לו הזכות להטיף למישהו מוסר כלשהו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו