אוגוסט - אתגר ההורים הגדול

משפחות יקרות, הורים חסרי מורא, בשעה טובה עברנו את פסגת הר החופש הגדול. הותרנו מאחורינו יותר ימי חופש מאשר אלה שנשארו עד הגאולה בידי ארגון החילוץ והצלה העונה לשם המבטיח "1 בספטמבר" או "הבייביסיטר הגדול".

אבל אל תמהרו להעלות חיוך. הדרך למטה, אל עבר שערי גן העדן של בתי הספר, המקבלים בזרועות פתוחות ושיעורי בית את ילדינו, עוד ארוכה. שלטי סכנת ההחלקה עדיין מהבהבים, והורה שיירדם בשמירה ישלם על כך ביוקר. חוץ מזה, היום הראשון בשנת הלימודים תשע"ח הוא יום שישי - כך שכבר בצהריים נקבל את ילדינו חזרה ליומיים (שלא לדבר על בית הספר הדמוקרטי של ילדיי, שבו אין לימודים בימי שישי...).

את חודש יולי מסכמת בדיוק רב ההודעה האחרונה שמגיעה בקבוצת הווטסאפ של הקייטנה: "הורים יקרים, היום היה היום האחרון בקייטנה". כי אכן, גם אם חלקים קריטיים בגופינו נמסו בחודש שנקרא על שם יוליוס קיסר, הוא עדיין היה קייטנה לעומת הצפוי לנו בארבעת השבועות הקרובים.

רוב המשפחות כבר חזרו מהגיחה המהנה לחו"ל, בלי למצוא בדיוטי פרי מחולל זמן שיעביר אותנו לסוף החודש; ולרובנו יש ילדים שאוחז בהם שעמום טוטאלי יותר מהר מאשר יוסיין בולט משלים ריצת 100 מטר, וזאת דווקא אחרי פעילות מוצלחת, כמו לחכות עם אבא בתור הממוזג של בית המרקחת.

מכיוון שבעתיד הקרוב ספטמבר ימשיך במנהגו הקלוקל שלא להקדים את זמנו, דרושה לנו תקווה. זה נכון שככל שהילדים גדלים יותר, ומגיעים לגילים דו־ספרתיים, העסק נהיה קל יותר, אבל לא לכולנו יש את היכולת לחכות או לשרוד עד ליום הזה, שבו הם יתעלמו מקיומנו - כמובן למעט הרגעים שבהם הבטן שלהם מקרקרת.

ולכן כאבא "חופר", שבעוד שלושה ימים מחזיר את בניו מ"סמינר הלוחמים" ברמות נפתלי, אחרי שלושה ימים שהבית היה ריק ושקט להפליא - הגיע הזמן לפתרון. אז הקשיבו נא, והצטרפו אלי לתנועה הא־פוליטית, "סוף אוגוסט". היא חוצה מגזרים, גבולות ואג'נדות בקרב הורים כבר שנים ארוכות, ובעזרת שבעה־שמונה מנדטים יכולה להוביל לרוב בכנסת ולביטולו המוחלט של החודש השמיני. בואו פשוט נביא לכך שיהיה אפשר לדלג היישר לחודש התשיעי, שבו נולדים רוב התינוקות, כולל זה שנקרא "החופש של ההורים". זו תהיה מהפכה שתשנה את העולם. היא תציל נפשות ואת חשבונות הבנק של רובנו.

אמנם יש משהו מיוחד בזה שאתה מתנתק קצת מטרדת השגרה והעבודה, וזוכה לראות את הילדים שלך נהנים, מחייכים באושר ובתמימות מזמן איכות משותף, אבל גם צריך להיות ישרים עם עצמנו - אנחנו עושים להם "פדיחות", כי הם כבר "גדולים", וברגע שאין בנו תועלת בידורית (שזה כאמור אחת ל־9.58 שניות) הם מעדיפים לפוצץ חלליות של חייזרים ושל זומבים בפלייסטיישן.

לסיכום: מכיוון שנותרה לנו בדיוק עוד שנה אחת עד שאוגוסט חוזר שוב, אני חוזר וקורא לכם להתפקד לתנועת "סוף אוגוסט", כי רק יחד נוריד אותו מלוח השנה ומסדר היום. אחרי הכל, מותר לנו לחשוב גם על עצמנו ולהיות אגואיסטים באוגוסט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו