לכמה מאתנו, לא כל שכן למנהיגים ולמדינות, ניתנת הזדמנות שנייה לכפר על טעות או לתקן איוולת? בעקבות דחיית הערעור שהוגש על ידי אלאור אזריה, נסגרה דלת הניסיונות המשפטיים לשנות את רוע הגזרה שנפסקה בביה"ד הצבאי לפני כחצי שנה, אך נפתח חלון לתקווה כי את הנעשה אולי אין להשיב, אבל לצדק שלא מצוי בבתי המשפט יש כפרה – חנינה.
מקרה אזריה הוא דוגמה ומופת לעיוות המציאות שבה אנחנו חיים ופועלים בשגרת השירות הצבאי ובשגרת המלחמה בטרור. לכולנו ברור כי אלאור פעל בניגוד לנהלי פתיחה באש. השופטים שדנו בערעור חשבו כי אלאור התנהג כבמטווח. הם שכחו, או גרוע יותר – התעלמו, מהנוהל המחייב את המפקד במטווח להורות על פתיחה באש בפקודה מסודרת. איפה היו מפקדיו באירוע? שאלה זו עלתה גם בסיכום השופטים לדחיית הערעור, אך לצערי, לא קיבלה משקל מספיק כדי להציב סימן שאלה גדול על הזירה הבלתי נשלטת שבה היה אלאור באותם רגעים. לכולנו ברור כי אילו היה שם מפקד "מבוגר אחראי", כל האירוע הזה לא היה קורה.
האירוע התרחש ולמזלנו הרע גם צולם, ומייד החלו פוליטיקאים ובעלי עניין לחמם את מסכי הטלוויזיה, כל אחד מטעמו שלו וכולם יחד בניסיון מטופש לשכתב את הקוד האתי והמוסרי של צה"ל ושל ישראל. אף אחד לא חשב על האפקט המתגלגל של האירוע, על החשש של חלק מהחיילים להפעיל בעתיד את נשקם כדי להגן עלינו ועל עצמם, או על הרוח הגבית לטרוריסטים ולמחבלים שיודעים כי יזכו לחיים ארוכים וטובים, הרבה אחרי אלה שאת פתיל חייהם חתכו במחי הנפת סכין. חוסר המחשבה תחילה טלטל אותנו למערכת משפטית שהיתה יכולה להסתיים באותו יום, לו השכילו מפקדיו של אלאור לשפוט אותו בדין משמעתי, להורידו בדרגה, ליטול ממנו את הזכות להיות לוחם ולשלוח אותו ל־35 ימי מחבוש בכלא צבאי.
בתי דין לא מחפשים צדק, הם מחליטים על פי ראיות. למרות זאת, לא בחלו השופטים לאורך כל ההליך המשפטי מלהשתמש בתיאורים פסיכולוגיים כדי לפענח את התנהגותו של אלאור. הם לא הבינו כי כולנו עומדים כאן למשפט ולא העזו לנסות לתרגם את האווירה הציבורית המתלהמת שהיתה לפני ובזמן האירוע כדי לברר, אולי, את שעבר על החייל הצעיר המצטיין באותם רגעים.
הקודים המוסריים והערכיים, שעל פיהם אנחנו חיים ומחנכים את ילדינו, מחייבים אותנו לכבד את החלטות בית המשפט. הקוד הרגשי, האינטליגנציה והמציאות המשתנה והבלתי צפויה שבה אנחנו חיים מחייבים אותנו להביט לעובדות בלבן של העיניים ולאזן אותן. ויתור של אלאור על המשך ערעור, הגורר את כולנו למחוזות בלתי רצויים, וחנינה שייתן הרמטכ"ל שיוציא עבורנו את הערמונים מן האש, ישרתו את רוח צה"ל ואת ערכי החברה הישראלית יותר מכל פסק דין נוסף.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו