תרבות רפואית של טיוח ושקרים

הטענות הרבות והמוצדקות על תרבות של שקרים וטיוח, העולות מחקירות הרשלנות הרפואית בבתי החולים, בקופות החולים ובמשרד הבריאות אינן חדשות. ואולם, רק לעיתים נדירות הוועדה שחוקרת את המקרים מטעם משרד הבריאות אוזרת אומץ וקובעת באופן מפורש: הרופאים ניסו להסתיר מאיתנו מידע קריטי שנועד לטשטש ולטייח חקירה בפרשה קשה ומביכה מאוד לבית החוליםולהם עצמם.

עדות נוספת לכך שחקירות הרשלנות הרפואית עלולות להיות מטויחות או שטחיות מאוד אפשר לראות גם בתחקיר פנימי שנערך בבית החולים בילינסון, כאשר בדו"ח הבדיקה הפנימי קובע פרופ' ירון ניב, סגן מנהל בית החולים, כי הוא לא מצא בחקירת המקרה "עדות להתרשלות" - וזאת בעוד שבחקירת משרד הבריאות של אותה פרשה עלתה דווקא שורה ארוכה מאוד של מחדלים, כשלים וטעויות. אז איך הנהלת בית החולים, מהגדולים בישראל, לא הצליחה או לא השכילה לראות את המחדלים האלה בעצמה?

המסלול למיגור הטיוח של הרשלנות הרפואית ארוך מאוד, אבל אחת הדרכים היא נקיטת אמצעים קשים ובלתי מתפשרים כנגד מי שנמצא כי היה שותף לתופעות של טיוח או הסתרת מידע בחקירות הרשלנות הרפואית, כפי שעולה גם מממצאי חקירת המקרה דנן בבילינסון.

אחד האמצעים שבידי משרד הבריאות הוא נקיטת הליכים משמעתיים נגד רופאים, שבמסגרתם מוגשות נגדם קובלנות משמעתיות, כאשר העונשים האפשריים הם שלילה של רישיונם לעיסוק ברפואה לתקופה זמנית או לצמיתות, התראה או נזיפה. רק ענישה משמעתית חריפה, וגם חקירות משטרה אמיצות, יכולות לצמצם, ולו גם במעט, את התופעה הקשה של טיוח הרשלנות הרפואית.רק ענישה משמעתית חריפה, וגם חקירות משטרה אמיצות, יכולות לצמצם, ולו גם במעט, את התופעה הקשה של טיוח הרשלנות הרפואית