כבר בבית הספר התיכון צייטלין בתל אביב, המורה לתלמוד הרב שמעון פרידלנדר ז"ל תיאר את תלמידו האהוב אליקים רובינשטיין "עילוי". את כל כישרונותיו הייחודיים העמיד רובינשטיין לשירות הציבור. במציאות שבה ה"אני" עומד במרכז, מעטים האנשים שמוכנים להקדיש את עצמם לשליחות ציבורית רבת שנים. התפקידים המגוונים שאותם מילא - יועץ משפטי למשרד החוץ, ציר מדיני בוושינגטון, מזכיר ממשלה, יועץ משפטי לממשלה ושופט - מלמדים על יכולותיו, כמו גם על אישיותו המיוחדת שהועילה מאוד במו"מ על הסכמי השלום עם מצרים וירדן.
ב־13 שנות כהונתו בבית המשפט העליון באה לידי ביטוי רגישותו האנושית. חיבור בל יינתק בין תבונה ורגישות הוא מצרך נדיר במקומותינו. במדרש התלמודי מוכרת ההבחנה בין הדין לבין השלום, בין המשפט שהוא ישר לבין הצדק המעגלי. משה רבנו מסמל את הדין ואילו אהרן הכהן מתואר כאוהב שלום ורודף שלום. אליקים רובינשטיין היה בבחינת אהרן. בכל תיק שהובא בפניו, לא התעלם מהמימד האישי של בעלי המחלוקת, נתן ביטוי להתלבטויותיו בפסקי הדין ועשה כל מאמץ כדי להגיע אל התוצאה הצודקת. המשפט לדידו נועד לשרת את האזרחים ולא להפך. גם אותם צדדים שהפסידו בתיק יצאו בהרגשה שהשופט התעמק, הפך כל אבן, חיפש את נקודות הזכות ולא הכריע לפני שהיה שלם שהתוצאה שאליה הגיע מבטאת הן את המשפט והן את הצדק.
המשפט העברי הוכר כבר בשנות החמישים בבית המשפט העליון כמשפט הלאומי של בני עמנו. רבים משופטי בית המשפט העליון, כבר בראשית דרכו, התחנכו על מסורות משפטיות אנגליות וגרמניות, ולא הכירו את המשפט העברי. רובינשטיין בפסקי דין רבים העניק עדנה למשפט העברי בעשותו מאמצים ניכרים לשלבו בשיטת המשפט הישראלי. היצירתיות המשפטית שלו קיבלה ביטוי מובהק באופן שבו הוא יישם את עקרונות המשפט העברי על סוגיות מודרניות.
למרות היותו שומר מצוות, הבין כי אחד האתגרים הגדולים בשיבת ציון הוא למצוא את נקודת האיזון שבין מדינה יהודית לדמוקרטית. רובינשטיין בפסקי דינו הפנים כי המקף שבין יהודית לדמוקרטית חייב להוביל לנוסחה הגואלת, שתאפשר את קיום שני הערכים בו בזמן. אפשר למצוא בהחלטותיו אמירות באשר למעמדה המיוחד של השפה הערבית, דחיית חוק טל, הגנה על התא המשפחתי המוכר, אישור חוק האזרחות והכניסה לישראל ומינוי נשים לתפקידים בכירים בבתי הדין הרבניים.
הצטערתי לשמוע את פרשני המשפט בתקשורת, בעלי השקפה שמאלנית, שביקרו את רובינשטיין על טיפולו והחלטותיו כיועמ"ש, בנושאי חקירות שחיתות והעמדה לדין של נבחרי ציבור. הם טורחים להזכיר רק את המקרים שבהם החליט על סגירת תיקים, ומעדיפים לשכוח את אותם תיקי שחיתות שבהם החליט על העמדה לדין. ההתנסחות הבוטה שלהם נגד רובינשטיין, ביום פרישתו מכס השיפוט, נועדה לתת איתות בוהק ליועץ המשפטי מנדלבליט, שעתיד לקבל בחודשים הקרובים החלטות באותם נושאים.
כעת, עם פרישתו מתפקיד המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, זה הזמן להגיד לאליקים רובינשטיין תודה על עשרות שנות שירות נאמן לציבור
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו