על הפצחנים ול"ג בעומר | ישראל היום

על הפצחנים ול"ג בעומר

קשה מאד להאמין שהפצחנים אשר עמדו מאחורי מתקפת הסייבר של סוף השבוע, לא עשו זאת מבלי לדעת שמדובר בל"ג בעומר. אבל גם אם לא, הם הזכירו לנו את אמינות המדורות בראשי הגבעות. 

החג הזה, שלא כתוב עליו כלום בתורה, לא במשנה ולא בתלמוד, נחגג על ידינו רק מן  המאה ה-12.  אולי משום שזה היום, לפני למעלה מ-2000 שנה, שבו נפסקה מיתתם של תלמידי רבי עקיבא (שנים עשר אלף זוגות שנפטרו, כידוע, משום שלא נהגו כבוד איש ברעהו), אולי משום שזה היה יום חופתו של רבי שמעון בר יוחאי, ואולי משום שזה היה יום הכרזת מרד בר כוכבא. 

דבר אחד ברור: זהו חג המדורות ותפוחי האדמה הצלויים, והמדורות היו אמצעי הקשר בין  חייליו של בר כוכבא, שבאמצעותן גייס חיילים נוספים, או  שהודיע על הניצחון הגדול שלו, שהוביל לשואת היהודים הראשונה בהיסטוריה.

אבל מול יצירת הקשר הפשוטה והבטוחה הזו, באמצעות מדורות, אשר שיבושן דורש טרחה רבה, אנחנו מתקשרים היום באמצעים ששיבושם קל מדי, ותלויים בחיינו במערכות סייבר מורכבות, שנער שובב עלול לפגוע בהן. 

התופעה המצמררת הזו, של מתקפת סייבר על מאה מדינות, על בתי חולים ועל מערכות רגישות אחרות, שפגיעה בהן היא פגיעה ישירה בחיי אדם, מדהימה ממש כמו הדרך שבה הסתיימה (צעיר שרכש תוכנה ב-10 דולר, הבין כי היא עמדה מאחורי המתקפה, ושיתק אותה).

אני מודה שאינני מתיימר להבין לא את הקלות הבלתי נסבלת של עריכת מתקפה שכזו על רוב מדינות העולם, כדי לקבל דמי כופר, ולא את ההשתלטות המהירה על המהלך. אני גם מודה שלא הייתי מחליף את המאה ה-21 בשום מאה מוכרת אחרת, ושטוב לי לחיות בעולם של אי מיילים, של מנועי חיפוש נפלאים ושל אפליקציות המקלות על חיי. אבל ברור לי שהפער בין החידושים הטכנולוגיים המופלאים, לבין היכולת להגן על עצמנו מפני שימוש שטני בהם, גדול מדי. נכון שהגנת סייבר הפכה בשנים האחרונות למבוקשת מאד, ושישראל הפכה למעצמת חגורות הביטחון מפני מיתקפות שכאלה, ועדיין, גם אצלנו, הפער קיים.

אז בלי לדעת בדיוק אם אנחנו חוגגים היום את יום החתונה של בר יוחאי או את צווי הגיוס של בר כוכבא, חשוב להיזכר איך מדליקים המדורות: איך אוספים, כבר חודש לפני המועד, את העצים מחצרות השכנים, איך מבטיחים שמקום המדורה, מן השנים שעברו, יישמר לנו, ושילדים אחרים לא ישתלטו לנו עליו, איך לזרוק למדורה את ניצוץ האש הראשון, איך להניח את הבטטות, ואיך לכבות.

מישהו צריך לזכור איך לכתוב מכתבים, איך להדביק בולים, איך להניח אותם בתיבות הדואר האדומות. מישהו צריך לזכור איך לדבר בטלפון, איך שולחים מברק, איך כותבים מילים שלמות, ואיך משתמשים בשפה שאיננה אימוג'ית. רק כדי שלא נעמוד בחוסר כל כאשר הנערה בת ה-12 לא תצליח להשתלט על התוכנה הזדונית הבאה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר