לאחר תקופה ממושכת של רגיעה ביחסי ישראל וטורקיה, שאותה ניצלו שתי המדינות כדי לשקם את מרקם הקשרים העדין ביניהן בתחומי הכלכלה, התיירות ואף בתחום המדיני, שב הנשיא הטורקי ובהצהרה מתלהמת אחת, גם אם חסרת כל משמעות מעשית, הוא מאיים למוטט את המבנה שעל בניינו עמלים בעלי רצון טוב בשתי המדינות.
בירושלים התקבלו דבריו של ארדואן בהרמת גבה, גם אם לא בהפתעה. אחרי הכל גם לאחר שחתם ביוני 2016 על הסכם הפיוס שהביא לסיומו את משבר המאווי מרמרה, נותר ארדואן מחויב לצד הפלשתיני ועוין במעמקי ליבו לישראל ולמה שהיא מייצגת. ובכל זאת נשאלת השאלה, מה מצא ארדואן להתפנות מעיסוקיו ולחבוט בישראל? אחרי הכל הוא מנהל כיום "מלחמת עולם" עם חצי עולם - עם יריביו הפוליטיים מבית, עם האיחוד האירופי, עם הרוסים, האיראנים והסורים, ובעיקר עם הכורדים בטורקיה ומחוצה לה.
בעבר חיפש ארדואן אחר עימות עם ישראל כדי להיבנות ממנו בזירה הפנים־טורקית למול קהל בוחריו, כמו גם כדי לקדם את מעמדו ומעמדה של ארצו בעולם הערבי. ארדואן כזכור ביקש להפוך לסולטן מזרח־תיכוני, וישראל נועדה לשמש גשר שעליו דורכים במסע להפוך לחביב דעת הקהל הערבי.
אלא שארדואן כבר אינו זקוק לישראל כדי לשכנע את הבוחרים הטורקים לתמוך בו. ניסיון ההפיכה הצבאי הכושל ביולי של השנה שעברה העניק לו הזדמנות פז לחסל את יריביו. מדובר לפי שעה במאסרים, בהדחות ובפיטורים של עשרות אלפים, אבל עתה מבקש ארדואן גם לחדש את עונש המוות בטורקיה. ואילו בעולם הערבי דוחים כל המשטרים הערביים, ובראשם מצרים, את המודל הטורקי שמבקש ארדואן למכור שלהם, מודל של מדינה הנשלטת בידי מפלגה איסלאמית ומבקשת להעניק לדת בכורה בחיי המדינה והחברה.
ובכל זאת מתברר כי ארדואן אינו שולט בעצמו ומשחרר הצהרות אנטי־ישראליות, ודומה שבכך הבעיה. מדובר בשליט אימפולסיבי שהאגו מעבירו על דעתו. אגב, גם ההשתלחויות שלו באירופה, ובשעתו גם ברוסיה בטרם נקרא על ידי פוטין לסדר, לא היו חמורות פחות מהתקפותיו נגד ישראל.
מה המסקנה המתבקשת מהמתח המחודש ביחסי ישראל וטורקיה? ארדואן לא השתנה וכנראה גם לא ישתנה, ויוסיף מפעם לפעם לדבר מן הבטן ולתת ביטוי לאותן תחושות אנטי־ישראליות עמוקות שאותן הוא מתקשה לרסן. אבל את ארדואן יש לשפוט לא רק לפי הצהרותיו אלא גם לפי מעשיו. ובפועל הוא נותן ידו לקידום קשרי כלכלה ומסחר עם ישראל ואף לחידוש הדיאלוג המדיני והביטחוני עימה.
התגובה הישראלית להצהרותיו של ארדואן התאפיינה באיפוק ומלמדת שאין פניה של ירושלים לעימות. שהרי מה שחשוב בעבורה של ישראל הוא לא מה חושב או אומר ארדואן, אלא העובדה שיחסי ישראל וטורקיה הולכים ומשתפרים, וכן שרבים בטורקיה שואפים לרצון הישראלי בהמשך חימום היחסים בין שתי המדינות.
הסערה הנוכחית תחלוף בקרוב, שהרי אין מאחוריה ממש פרט למצב רוח רגעי שאחז בארדואן. אבל כל עוד הוא משמש נשיאה של טורקיה, ימשיכו יחסי שתי המדינות להתקדם בצל סערות כאלו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו