"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הלוואות זולות - הסם הלאומי החדש

,עודכן

יש סם כלכלי נרקוטי, ממכר במיוחד, המוזרם בעורקי כלכלות המערב זה כמה שנים. קוראים לו ריבית אפסית, והצרה היא שאנשים התרגלו אליו במינון מקסימלי זה תקופה ארוכה מאוד. כמו בכל מקרה של גמילה, ביום שבו מתחילים אותה, גם אם ההפחתה במינונים נעשית בהדרגה, מתחילות תופעות לוואי. ובמישור הכלכלי הן עלולות להיות חמורות גם ברמה המשקית.

הריבית הרשמית בישראל עומדת על 0.1% בשנה זה שנתיים. וגם אם מספר זה לא מייצג את הריבית שתקבלו עבור משכנתא חדשה, שעלתה בשנה האחרונה כחלק ממדיניות הגמילה ההדרגתית שעורך בנק ישראל, עדיין יש לכך השלכות על ההלוואות לרכישת כלי רכב חדשים, ובוודאי לגבי האוברדרפט בבנק ועוד.

הציבור הישראלי מעמיס על עצמו הלוואות. סך הלוואות משקי הבית נושק ל־40% מהתוצר, כחצי טריליון שקל, לפי פרסומים שונים. הבנקים, שנצרבו קשות מהאשראי הכושל שהעמידו לטייקונים בשנים האחרונות, עברו ליעד עסקי חדש - משקי הבית. כתוצאה מכך, יחס ההלוואות שנוטל הציבור לתוצר הלאומי גדל, והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, הביעה דאגה חוזרת ונשנית בנושא בראיון שערכתי עימה לחג הפסח.

העניין הוא שהמסלול הוא של עליית ריבית, לראשונה כאמור זה שנים. ארה"ב, שלמרות כל המשברים, עלייתה של סין וכדומה, היא עדיין הקטר המוביל את הכלכלה הגלובלית, מסמנת בעידן הנשיא טראמפ כיוון חדש - קיצוץ במסים, ובהם מסי החברות בשיעורים דרמטיים והמשך מגמה של העלאת ריבית זוחלת.

בתוך כמה שנים נמצא את עצמנו ברמות ריבית אחרות לגמרי, או במילים של תחילת המאמר - נתחיל בתהליך הגמילה. חלק לא מבוטל מההלוואות נלקחות כיום בריבית שמכונה "פריים", שם מכובס לריבית שצמודה לריבית הנהוגה במשק. כך שהעלייה המתמדת בריבית תייקר גם את ההלוואות על הרכב, חלק מרכיבי המשכנתא, ותגיע לאזורים רבים.

העניין הוא שאף על פי שהיעד של העלאה הדרגתית של הריבית הוא נכון, עדיין עלול להיווצר מצב שדומה לבישול איטי של צפרדע - סימפטום מוכר במדעי החיים שבו צפרדע שמוכנסת למים רותחים קופצת מייד החוצה, אך אם הם מחוממים בהדרגה, היא מתרגלת לעלייה בטמפרטורה עד שמוצאת את מותה כשכבר מאוחר מדי.

כולם רבים היום להעמיד הלוואות למשקי הבית: הבנקים, חברות כרטיסי האשראי שבדרך להיפרד מהם, הלוואות חברתיות מצטרפות לחגיגה והרשימה מתארכת. וכמו שחברות המזון משווקות לנו תוצר תעשייתי מעובד בפרסומות מפתות, והן תמיד תנצחנה את הפירות ואת הירקות הבריאים יותר אך חסרי מחלקת שיווק, כך גם המירוץ להעמדת אשראים זולים מייצר פיתויים, ואין גורם מרסן במערכת שמזכיר את מה שצריך להזכיר: בסוף החגיגה נגמרת ואת ההלוואות צריך להחזיר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר