יש סם כלכלי נרקוטי, ממכר במיוחד, המוזרם בעורקי כלכלות המערב זה כמה שנים. קוראים לו ריבית אפסית, והצרה היא שאנשים התרגלו אליו במינון מקסימלי זה תקופה ארוכה מאוד. כמו בכל מקרה של גמילה, ביום שבו מתחילים אותה, גם אם ההפחתה במינונים נעשית בהדרגה, מתחילות תופעות לוואי. ובמישור הכלכלי הן עלולות להיות חמורות גם ברמה המשקית.
הריבית הרשמית בישראל עומדת על 0.1% בשנה זה שנתיים. וגם אם מספר זה לא מייצג את הריבית שתקבלו עבור משכנתא חדשה, שעלתה בשנה האחרונה כחלק ממדיניות הגמילה ההדרגתית שעורך בנק ישראל, עדיין יש לכך השלכות על ההלוואות לרכישת כלי רכב חדשים, ובוודאי לגבי האוברדרפט בבנק ועוד.
הציבור הישראלי מעמיס על עצמו הלוואות. סך הלוואות משקי הבית נושק ל־40% מהתוצר, כחצי טריליון שקל, לפי פרסומים שונים. הבנקים, שנצרבו קשות מהאשראי הכושל שהעמידו לטייקונים בשנים האחרונות, עברו ליעד עסקי חדש - משקי הבית. כתוצאה מכך, יחס ההלוואות שנוטל הציבור לתוצר הלאומי גדל, והמפקחת על הבנקים, ד"ר חדווה בר, הביעה דאגה חוזרת ונשנית בנושא בראיון שערכתי עימה לחג הפסח.
העניין הוא שהמסלול הוא של עליית ריבית, לראשונה כאמור זה שנים. ארה"ב, שלמרות כל המשברים, עלייתה של סין וכדומה, היא עדיין הקטר המוביל את הכלכלה הגלובלית, מסמנת בעידן הנשיא טראמפ כיוון חדש - קיצוץ במסים, ובהם מסי החברות בשיעורים דרמטיים והמשך מגמה של העלאת ריבית זוחלת.
בתוך כמה שנים נמצא את עצמנו ברמות ריבית אחרות לגמרי, או במילים של תחילת המאמר - נתחיל בתהליך הגמילה. חלק לא מבוטל מההלוואות נלקחות כיום בריבית שמכונה "פריים", שם מכובס לריבית שצמודה לריבית הנהוגה במשק. כך שהעלייה המתמדת בריבית תייקר גם את ההלוואות על הרכב, חלק מרכיבי המשכנתא, ותגיע לאזורים רבים.
העניין הוא שאף על פי שהיעד של העלאה הדרגתית של הריבית הוא נכון, עדיין עלול להיווצר מצב שדומה לבישול איטי של צפרדע - סימפטום מוכר במדעי החיים שבו צפרדע שמוכנסת למים רותחים קופצת מייד החוצה, אך אם הם מחוממים בהדרגה, היא מתרגלת לעלייה בטמפרטורה עד שמוצאת את מותה כשכבר מאוחר מדי.
כולם רבים היום להעמיד הלוואות למשקי הבית: הבנקים, חברות כרטיסי האשראי שבדרך להיפרד מהם, הלוואות חברתיות מצטרפות לחגיגה והרשימה מתארכת. וכמו שחברות המזון משווקות לנו תוצר תעשייתי מעובד בפרסומות מפתות, והן תמיד תנצחנה את הפירות ואת הירקות הבריאים יותר אך חסרי מחלקת שיווק, כך גם המירוץ להעמדת אשראים זולים מייצר פיתויים, ואין גורם מרסן במערכת שמזכיר את מה שצריך להזכיר: בסוף החגיגה נגמרת ואת ההלוואות צריך להחזיר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו