"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ההיתממות של שר החוץ הגרמני

,עודכן

ביקורו של שר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל בישראל מסוקר באופן בולט הרבה יותר, ביחס לממוצע הסיקור הניתן לאורחים רבי מעלה, בייחוד בשנים האחרונות. התקשורת הישראלית ברובה המכריע די מצניעה ביקורים של משלחות נכבדות מרחבי התבל, ואין זה המקום להרחיב בדבר. המפגש בין רה"מ לבין שר החוץ הגרמני לווה בהתניה של נתניהו, שהגרמני לא יפגוש את נציגי הארגונים בצלם ושוברים שתיקה.

הוויכוח המתפתח סביב הביקור מזכיר את הפולמוס שהתרחש סביב בואו של האפיפיור פאולוס ה־6 לישראל בשנת 1964. הביקור ההיסטורי ההוא, בצילה של שתיקת הוותיקן במהלך מלחמת העולם השנייה, החל בממלכת ירדן ומשם אל העיר העתיקה של ירושלים, שלוש שנים לפני שחרורה. משם המסע המשיך למגידו, שם חיכה לו מסדר של ראשי המדינה והצבא. הרב הראשי יצחק ניסים סירב להגיע למפגש. "מי שרוצה לפגוש אותי, שיעלה לירושלים", אמר. רבים היו בדעתו של הרב הראשי. "חרפה לאומית" הגדירו זאת רבים. רה"מ לוי אשכול לא קיבל את הביקורת.

חלפו להן 53 שנים, והתחלפו להן היוצרות. רה"מ לא מסכים לשנות כללי ביקור דיפלומטיים, נוסף על כללי טקס מקובלים. נתניהו סובר שמי שנפגש על דעת עצמו עם גופים הפועלים בגלוי נגד מדינת ישראל, בעצם מפר את הכללים הלא כתובים הללו. המתנגדים למהלך של רה"מ, למשל יו"ר האופוזיציה הרצוג, מנמקים את התנגדותם בכך שהקשרים הכלכליים והדיפלומטיים של שתי המדינות עלולים להיפגע. צחוק הגורל הוא שדווקא האורח מגרמניה שב ומדגיש שזה לא יהיה אסון אם המפגש לא יתקיים, שהרי קשרי המדינות חזקים מתמיד.

למשקיף מן הצד זה עשוי להיראות באמת כמו משחקי כבוד, עד אשר תוהים על קנקנו של האורח מגרמניה. "אי אפשר לקבל תמונה מלאה ומקיפה של מצב מדינה, לא משנה היכן בעולם, אם נפגשים רק עם פקידי ממשל", אומר לנו שר החוץ הגרמני. אדרבא, ייפגש נא האורח, על דרך המשל, עם ראשי היישוב בחברון - אולי פריזמת ההסתכלות שלו תתרחב מעט?

ההרגשה היא ששר החוץ הגרמני מנסה לתקוע אצבע לעין באופן מכוון. הרי לפני חודשיים בלבד ננזף שגריר בלגיה בישראל מפני שראש ממשלתו נפגש עם אותם שני ארגונים "תמימים". ראש הממשלה הורה במישרין לטפל בחומרה בנושא. האם משרד החוץ הגרמני לא שמע על כך? ספק הדבר.

יש השואלים מדוע אין יום זיכרון לשואה בגרמניה. שאלה הגיונית, בייחוד כששר חוץ גרמני מחציף פנים כאילו הוא מבקר ברפובליקת בננות. ההתניה של רה"מ ראויה ומכובדת, כפי שכל ראש מדינה היה נוהג במצב דומה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר