ההיתממות של שר החוץ הגרמני

ביקורו של שר החוץ הגרמני זיגמר גבריאל בישראל מסוקר באופן בולט הרבה יותר, ביחס לממוצע הסיקור הניתן לאורחים רבי מעלה, בייחוד בשנים האחרונות. התקשורת הישראלית ברובה המכריע די מצניעה ביקורים של משלחות נכבדות מרחבי התבל, ואין זה המקום להרחיב בדבר. המפגש בין רה"מ לבין שר החוץ הגרמני לווה בהתניה של נתניהו, שהגרמני לא יפגוש את נציגי הארגונים בצלם ושוברים שתיקה.

הוויכוח המתפתח סביב הביקור מזכיר את הפולמוס שהתרחש סביב בואו של האפיפיור פאולוס ה־6 לישראל בשנת 1964. הביקור ההיסטורי ההוא, בצילה של שתיקת הוותיקן במהלך מלחמת העולם השנייה, החל בממלכת ירדן ומשם אל העיר העתיקה של ירושלים, שלוש שנים לפני שחרורה. משם המסע המשיך למגידו, שם חיכה לו מסדר של ראשי המדינה והצבא. הרב הראשי יצחק ניסים סירב להגיע למפגש. "מי שרוצה לפגוש אותי, שיעלה לירושלים", אמר. רבים היו בדעתו של הרב הראשי. "חרפה לאומית" הגדירו זאת רבים. רה"מ לוי אשכול לא קיבל את הביקורת.

חלפו להן 53 שנים, והתחלפו להן היוצרות. רה"מ לא מסכים לשנות כללי ביקור דיפלומטיים, נוסף על כללי טקס מקובלים. נתניהו סובר שמי שנפגש על דעת עצמו עם גופים הפועלים בגלוי נגד מדינת ישראל, בעצם מפר את הכללים הלא כתובים הללו. המתנגדים למהלך של רה"מ, למשל יו"ר האופוזיציה הרצוג, מנמקים את התנגדותם בכך שהקשרים הכלכליים והדיפלומטיים של שתי המדינות עלולים להיפגע. צחוק הגורל הוא שדווקא האורח מגרמניה שב ומדגיש שזה לא יהיה אסון אם המפגש לא יתקיים, שהרי קשרי המדינות חזקים מתמיד.

למשקיף מן הצד זה עשוי להיראות באמת כמו משחקי כבוד, עד אשר תוהים על קנקנו של האורח מגרמניה. "אי אפשר לקבל תמונה מלאה ומקיפה של מצב מדינה, לא משנה היכן בעולם, אם נפגשים רק עם פקידי ממשל", אומר לנו שר החוץ הגרמני. אדרבא, ייפגש נא האורח, על דרך המשל, עם ראשי היישוב בחברון - אולי פריזמת ההסתכלות שלו תתרחב מעט?

ההרגשה היא ששר החוץ הגרמני מנסה לתקוע אצבע לעין באופן מכוון. הרי לפני חודשיים בלבד ננזף שגריר בלגיה בישראל מפני שראש ממשלתו נפגש עם אותם שני ארגונים "תמימים". ראש הממשלה הורה במישרין לטפל בחומרה בנושא. האם משרד החוץ הגרמני לא שמע על כך? ספק הדבר.

יש השואלים מדוע אין יום זיכרון לשואה בגרמניה. שאלה הגיונית, בייחוד כששר חוץ גרמני מחציף פנים כאילו הוא מבקר ברפובליקת בננות. ההתניה של רה"מ ראויה ומכובדת, כפי שכל ראש מדינה היה נוהג במצב דומה.