אסד לא עוצר באדום

המלחמה בסוריה תימשך עוד זמן רב, אך ככל שהדברים נראים - אסד, ויותר מכך פוטין - הם שייצאו ממנה כשידם על העליונה • נראה שאסד יכול תמיד לסמוך על ידידיו שיתגייסו למענו, ועל אויביו שיוסיפו לגלות חוסר אונים

המתקפה הכימית בעיירה חאן שייחון בצפון סוריה, שהותירה אחריה יותר מ־100 הרוגים, מרביתם ילדים ונשים, מצטרפת לרשימה הולכת ומתארכת של מעשי טבח שביצע המשטר הסורי בבני עמו במהלך שש שנות מלחמת האזרחים בסוריה. 

עם אלו נמנית, כזכור, מתקפה כימית ממזרח לדמשק בספטמבר 2013 שהפילה יותר מ־1,400 חללים, עבור למצור הממושך על העיר חאלב בכל שנת 2016, שבמהלכו שיטחו המשטר הסורי ובעלי בריתו את חלקה המזרחי של העיר שבו החזיקו המורדים, הרגו אלפים מתושביה וגירשו עשרות אלפים מהם מבתיהם.

דומה שנוכח מלחמת השמד שמנהל בשאר אל־אסד בבני עמו - מחווירים מעשיו הנפשעים של ארגון דאעש. שהרי לזה האחרון אין את יכולות ההרג שיש ברשות בשאר ואנשיו.

בכל פעם שהעולם התבשר על עוד הרג המוני שכזה, מעשה ידי המשטר הסורי, היה נראה כי זו הפעם מתח בשאר את החבל - וחצה קו אדום שעליו יתקשה העולם לעבור לסדר היום. בכל פעם שכזו היה נראה כי תחדל הקהילה הבינלאומית משתיקתה ותיחלץ לעצור את הרג האזרחים בסוריה. אבל בכל פעם שכזו התברר כי דווקא חישוביו הקרים והציניים של בשאר הם שהוכחו כנכונים. העולם שתק ובשאר המשיך בשלו.

צריך להבין כי המתקפה בחאן שייחון, כמו הקודמות לה, לא היו בבחינת תקריות נקודתיות ומבודדות פרי החלטה או תוצאה של משגה מצד מפקדים מקומיים בשטח. היה מדובר בחלק מאסטרטגיה כוללת של בשאר אל־אסד, האיש ומשטרו, שבבסיסה הפיכת האוכלוסייה האזרחית התומכת במורדים, או שבקרבה הם פועלים, ליעד לגיטימי לתקיפה ואף לחיסול. זאת באמצעות נשק קונבנציונלי, אך גם נשק מתקדם, דוגמת פצצות דלק אוויר וכלור, וכנראה גם נשק כימי, שאת מקצתו הותיר בשאר בידיו כשסוריה התפרקה כביכול מנשקה הכימי. 

בשאר התבטא יותר מפעם כי אין די ללחום באותן קבוצות של חמושים שפועלות נגדו, אלא יש "לטפל" בבני משפחותיהם, בשכניהם ובאותם אלו החיים לצידם ומעניקים להם מחסה ותמיכה. רק כך אפשר להבין את מספרי הנפגעים - חצי מיליון הרוגים, יותר ממיליון פצועים ועוד כ־10 מיליון סורים, כמחצית מן האוכלוסייה במדינה, שאיבדו את בתיהם והפכו פליטים.

8 מיליון מהם אף נמלטו בלא שוב אל מחוץ לגבולותיה של סוריה, מותירים אחריהם מדינה ריקה מתושביה. שהרי כפי שבשאר חוזר ומסביר: כשאין אזרחים אין גם מורדים.

 

סוריה על מגש של כסף

למרות מלחמת השמד של בשאר בבני עמו, היה נראה רק לפני יותר משנה כי נוכח תנופת הניצחונות של המורדים גורלו של בשאר נחרץ, ונפילתו היא עניין של ימים ואולי שבועות. אלא שבספטמבר 2015 התחולל הנס אשר לו ציפה וייחל בשאר. רוסיה ואיראן התערבו בלחימה במדינה, ולמעשה החלו לוחמות בעבורו של בשאר את מלחמת השמד שלו באויביו. 

מעורבות זו התבססה על עשרות מטוסים ומסוקי קרב ששלחו הרוסים ושהפליאו מכותיהם במורדים בלא רחמים, אך לצידם על הקרקע הוטלו עשרות אלפי לוחמים של משמרות המהפכה של איראן, של ארגון חיזבאללה ונוסף עליהם מתנדבים שיעים.

באלו היה כדי להכריע את הקרב על סוריה ולהעניק יתרון, אם לא ניצחון, לבשאר. באלו היה גם להפוך את בשאר ל"חייל" על לוח השחמט הרוסי־איראני - שגורלו נתון בידי שותפיו - ובעצם בעלי הבית החדשים של סוריה, הרוסים והאיראנים. 

לצד הגיבוי המוחלט שהעניקו הרוסים לבשאר ראוי להזכיר גם את חדלונה של ארה"ב תחת ממשל אובאמה. בחוסר המעש שלו בסוריה העניק אובאמה את סוריה לפוטין על מגש של כסף, שהרי החלטתו של הנשיא האמריקני שלא להתערב במשבר בסוריה - העניקה רוח גבית למשטרו של בשאר, והנחיתה מכת מוות על תקוותיה של האופוזיציה במדינה לזכות בניצחון. מעורבותה של מוסקבה בלחימה בסוריה החלה בספטמבר 2015, וחוללה מפנה דרמטי בקרבות - ששיאו כיבושה בסוף דצמבר 2016 של העיר חאלב, השנייה בגודלה במדינה, בידי המשטר הסורי ובעלי בריתו. מאז ממשיך בשאר בשלו בשיטת הסלמי.

הוא פועל להבטיח את שליטתו בדמשק ובערים חומס וחמה שבמרכז המדינה, ולנסות "לנקות" אותן מן המורדים. משם הוא מתעתד לשים פעמיו לרמת הגולן ולדרומה של המדינה ולהשיבם, בסיוע של איראן ושל לוחמי חיזבאללה, לשליטתו.

היעד הבא יהיה מן הסתם מחוז אידליב, שבו מחזיקים המורדים בסיוע טורקי. לאחר מכן יבקש בשאר לכבוש את מזרח המדינה מידי דאעש. אזורי האוטונומיה הכורדית לאורך הגבול עם טורקיה - יהוו כנראה מנה אחרונה בתפריט.

בניגוד לבשאר, שאינו מייחס חשיבות למימד האזורי וזה הבינלאומי, הרוסים מבקשים למקסם רווחים מנוכחותם בסוריה. הם נכונים להפגין פרגמטיות כשצריך ולהשמיע קולות של מי שמעוניינים בהסדר שיביא בחשבון את האינטרסים הטורקיים ואף האמריקניים, אולי כדי להרדים את אויביהם וידידיהם כאחד.

אבל על כל צעד לאחור של הפגנת פרגמטיות ונכונות לפשרות, צועדים הרוסים ובשאר שלושה צעדים קדימה, צעדים של הפעלת כוח בלא מעצורים בדרך למימוש חזון סוריה הגדולה כפי שהיתה טרם פרצה בה המלחמה, בהנהגת בשאר ותחת השפעה ושליטה של פוטין.

 

על זמן שאול

בשאר עושה חיל במערכה נגד המורדים, למרות שאלו משיבים מלחמה ומגלים כושר עמידה שאיש לא האמין שיש ברשותם. אך 

זמנם של המורדים שאול. התמיכה האזורית והבינלאומית במורדים דועכת, האוכלוסייה הסורית עייפה ומותשת, ורבים מן המורדים לוחמים אלה באלה במקום לאחד שורות וללחום במשטר.

את חגיגת הניצחון הסורית־רוסית, זו של בשאר ושל פוטין, יכול לשבש רק טראמפ. שהרי הממשל החדש בוושינגטון הוא המשתנה החדש במשוואה. אלא שדומה שאפילו טראמפ עצמו אינו יודע מה צריכה להיות מדיניותו ביחס לסוריה, בהנחה שכבר למד היכן מצויה מדינה זו על המפה.

כל שבשאר צריך הוא להימנע מטעויות ומתקלות דוגמת זו של חאן שייחון. אבל גם במקרה שכזה הוא יכול תמיד לסמוך על ידידיו שיתגייסו למענו, ועל אויביו שיוסיפו לגלות חוסר אונים ומעש. המלחמה בסוריה תימשך עוד חודשים רבים אבל ככל שהדברים נראים עתה - בשאר, ויותר מכך פוטין - הם שייצאו ממנה כשידם על העליונה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו