צרפת: בחירות כראי התקופה

הבחירות בצרפת מעוררות עניין רב בעולם, בעיקר בגלל הפופולריות של מועמדת הימין הקיצוני, מארין לה פאן - שהסקרים מנבאים לה ניצחון בסיבוב הראשון והתמודדות, עם סיכוי, בסיבוב השני, כאילו היה זה הדבר הכי טבעי שבעולם. כאשר אביה, ז'אן מארי לה פאן, הגיע לסיבוב השני בבחירות 2002 הדבר גרם לרעידת אדמה. משהו, כנראה, השתנה.

הבחירות בצרפת מרתקות מאחר שהן מבטאות את התקופה שבה אנחנו חיים: התרחקות של הבוחר מהממסד ולגיטימציה מבריטניה (ברקזיט) ומארה"ב (טראמפ) להשתולל בקלפי, דבר שהופך את זהות המנצח למאוד לא ברורה. לראשונה בתולדות הרפובליקה החמישית, קיימת אפילו אפשרות שלקו הגמר תגיע מועמדת הימין קיצוני (לה פאן) מול מועמד שמאל־מרכז (עמנואל מקרון), ללא נוכחות הימין הרפובליקני (פרנסואה פיון) ומועמד הסוציאליסטים (בנואה המון). שארל דה גול (ימין) ופרנסואה מיטראן (שמאל) מתהפכים בקברם רק מעצם המחשבה.

תהיה זו טעות להספיד את סיכוייו של רה"מ לשעבר, פרנסואה פיון. חובב מכוניות המירוץ היה אמור לטייל בדרך לארמון האליזה ללא יריבים של ממש. הימין הקיצוני לא מסוגל לעבור את רף 40 האחוזים והשמאל על סף פשיטת רגל (הנשיא הולנד מנע מעצמו מבוכה ולא רץ). פיון, בעל החזות של התלמיד הטוב בכיתה, היה אמור לשיר לנו סולו אחרי שגבר בפריימריז של מפלגתו על סרקוזי ורה"מ לשעבר אלן ז'ופה. ואז באה פרשת המשרה הפיקטיבית שהוענקה לגברת פיון, שהתפוצצה זמן קצר אחרי שבעלה קיבל את מינוי המפלגה. ה"פנלופגייט" אמור היה לחסל אותו סופית. כולם היו משוכנעים כי פיון יפרוש מהמירוץ בגל הלחץ התקשורתי־ציבורי־משפטי, אך הוא לא ויתר. הוא אפילו מצליח להביא רבבות לכנסים שלו, כמו בשבוע האחרון בפאריס.

הסקרים מצביעים על כך שאנשי המפלגה הרפובליקנים זועמים על מערכת המשפט שרוצה להכריע את הבחירות במקומם. המסר של מחנה פיון למערכת המשפט הוא כזה: תנו לבוחר להחליט. "אם ינצח תרדו ממנו כל זמן שהוא בשלטון, אחרי זה תתחשבנו איתו". במקום שהשופטים יכריעו, אמור, מבחינת מחנה פיון, לעשות זאת העם. 83 אחוזים מתומכיו מתחייבים להצביע עבורו.

פיון הכריז השבוע כי הוא משוכנע שינצח את הבחירות מאחר שהשופטים לעולם לא יצליחו להוכיח כי המשרה של רעייתו פנלופ היתה באמת פיקטיבית. מדובר גם במשרות פיקטיביות עבור שני ילדיו בפרלמנט הצרפתי. בינתיים, עם כל הצרות המשפטיות והחקירות, פיון במקום השלישי עם 18 אחוזי תמיכה. בהחלט נתון גבוה אם נזכור כי הנשיא שיראק, מאותה מפלגה, ניצח בסיבוב הראשון ב־2002 עם 19.8 אחוזים בלבד.

כך או כך, בבחירות הפעם יש הרושם כי צריך יהיה להשיג 25 אחוזי תמיכה בסיבוב הראשון כדי להגיע לסיבוב השני. מאקרון הצעיר מוביל עם 25.3 אחוז לפני לה פאן עם 25 אחוז. אבל אם 86 אחוז מבוחריה של לה פאן מתחייבים לעשות כן בסיבוב הראשון ב־23 באפריל הרי שהתמיכה במאקרון פחות בטוחה ואף נתפסת כהרפתקנית.

פיון משוכנע כי ינצח בגלל האפשרויות העומדות לפני העם הצרפתי בבחירות האלה: מצד אחד ימין ושמאל קיצוני (לה פאן ומלאנשון, שבתוכניות שלהם הבטחות להוצאות נוספות מקופת המדינה של בין 150 ל־170 מיליארד יורו - מאיפה?!) ומצד אחר המשך המדיניות הכושלת של פרנסואה הולנד שלה יהיו אחראים עמנואל מקרון (שר האוצר של הולנד) או המון אם אחד מהם ינצח.

בזמן שהעולם עוקב אחר סיכוייה של מארין לה פאן, השואפת להוציא את צרפת מהאיחוד האירופי, ושל עמנואל מקרון הצעיר (39), שנראה כמו אובאמה צרפתי, צריך לשים לב לפרנסואה פיון. כולם מספידים אותו בעידן שאסור להכתיר או להספיד איש לפני שהקלפי יאמר את דברו.

צרפת עומדת הפעם בפני בחירה קשה.