כורתים את הענף בכוח הזרוע

כאשר הוקם הנח"ל החרדי, התעורר פולמוס ציבורי במגזר. הוצגה אז טענה, שלפיה צה"ל יעשה הכל וילך לקראתנו על מנת לגייס חרדים, אך כשיהפוך הגיוס לדבר שבשיגרה, יוסרו ההתאמות ונראה את הרכבת האנטי־דתית פוגעת בנוער החרדי בכל העוצמה. מנגד, התומכים טענו שצה"ל הוא המקום המתאים ביותר עבור הנוער המתגייס אליו.

הסערה האחרונה בסוגיית שירות נשים החזירה אותי לאותו דיון. להבנתי, אנו עדים למחזה משונה מאוד, שבו מנסים בעלי סמכות צבאית־ביטחונית להרחיבה ולאלץ את חיילי צה"ל לפעול בניגוד לערכים יהודיים ודתיים שעליהם מושתתת המדינה, תוך ניצול ציני של המשמעת הצבאית. צבא חייב לפעול על פי פקודות. אין דמוקרטיה בצבא וכך נכון שיהיה, אך ברגע ששר ביטחון נוטל חירות להכריע בשאלות שהן מעל לצה"ל וקשורות בזהות המדינה, הוא מוביל להתנגשות חזיתית ויוצר התקוממות שתוצאותיה מי ישורן.

נער חרדי מתלבט, הצופה מן הצד בהשתלחות חסרת המעצורים ברב לוינשטיין - מי שתחת ידיו חונכו דורות של לוחמים - אומר לעצמו: מה לי ולצרה זו. אם כלפי הציבור הדתי־לאומי הנאמן ביותר לצה"ל - זה המציג את שיעורי הגיוס הגבוהים ביותר - מתנהג כך צה"ל ורומס את ערכיו ללא הידברות וניהול דיון ענייני, מה יעלה בגורלי?!

זעקת הרב לוינשטיין מכוונת אל הפיקוד הבכיר של צה"ל, שהחל ליישם נורמה פסולה של עירוב בנים ובנות שלא למטרות מבצעיות - נורמה המייצרת מתחים מיותרים.

בעבר נערכה על ידי רה"מ ארוחה לכבוד נשיא רומניה יון איליאסקו. נכחתי בה לצד שרים נוספים. איליאסקו הפתיע כשאמר כי הוא רואה בישראל את העם הנבחר, רק משום שאין בנמצא כל הסבר הגיוני להצלחה המטאורית של המדינה. חשבתי אז שאילו אמירה כזו היתה יוצאת מגורם ישראלי היא היתה מקבלת מייד חותמת של גזענות, אבל כשהיא נשמעת ממנהיג זר היא חייבת לעורר אותנו. הוא הוסיף ואמר כי "מה ששמר עליכם לאורך כל ההיסטוריה - זה התנ"ך". נעים לחשוב שהיו אלו מחמאות שמטרתן להעמיד אותנו מעל הגזע האנושי ולטפוח לנו על השכם. אבל לא כך. האמירה הזו מביאה לידי ביטוי את העיקרון שמטיל עלינו מערכת ערכים שונה ואחריות מיוחדת. כזו המושתתת על ערכי הזהות היהודית.

על פניו נדמה כי סוגיית הזהות היהודית המתחדשת מצויה בוויכוח עמוק. האם אפשר להכריעו בפקודה צבאית? ליברמן חושב שכן, אני בטוח שלא. פניתי לכן לרה"מ וביקשתי שיתערב בקרע ההולך ונפער בין עולם התורה לצבא היקר. אני מברך ושמח על כך שהבטיח להתערב במשבר. פולמוס הוא ראוי, יש מקום לדיון בכל סוגיה, אבל לדורסנות ברוטאלית אין מקום. נכון פעל היועמ"ש שמנע מליברמן את קיום השימוע לרב לוינשטיין. יש מקום לזמן את רבני הציונות הדתית, לדון איתם, לשמוע את עמדתם ולהחליט.