"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מניעת הכניסה לישראל: פרס למחרימים

,עודכן

התיקון שעבר אתמול בכנסת, ואשר מונע ממי שקוראים לחרם על ישראל לבוא בשעריה, איננו חלק ממאבק אמיתי במי שמבקשים להחרים אותנו. ישראל אינה זירת המאבק בנושא החרם, התומכים כאן בחרם בטלים בשישים, ושום גורם חיצוני לא יגיע לישראל כדי להגביר חילים ולשכנע עוד כמה עשרות אנשים לתמוך בהחרמת עצמנו. רק מי שהרים ידיים מן המאבק בזירות האמיתיות: הקמפוסים במערב, התקשורת החופשית, הפרלמנטים השונים – יכול היה להעלות בדעתו את הצעת החוק הזו, שהיא הדבר הקל ביותר בעולם לעשותו.

מדינה דמוקרטית המחליטה למנוע כניסה מאנשים המביעים עמדה מסויימת, ואשר אין כנגדם טענה כי הם מהווים סכנה ביטחונית, צריכה לשקול אלף פעמים לפני שהיא מחליטה לחוקק את נעילת השערים בפניהם. השאלה המופנית לחברי הכנסת שתמכו בתיקון חוק הכניסה לישראל, היא, האם אחרי שורה ארוכה של חוקים בעייתיים, שגרמו לישראל נזק תדמיתי רב (כמו הלבנת בתים שנבנו בהתנחלויות על קרקע פלשתינית פרטית, ועוד ועוד), אנחנו זקוקים לביקורת נוספת של העולם? האם אנחנו, באמת, מונעים באמצעות חוק זה נזק לישראל?

נדמה לי שגם ח"כים ימניים מאד יצטרכו להודות שלא.

אגב, איך יידעו מקבלי פניהם של הבאים ארצה מיהו תומך חרם? האם נקים מנגנון שיאתר אנשים כאלה בכל העולם, בכל השפות? מתנגדי חרם על ישראל הריבונית? מתנגדי חרם על מוצרי ההתנחלויות בשטחים? האם חבר בארגון שקרא לחרם כזה או אחר יהיה מנוע כניסה? ואם הוא כתב משהו בפייסבוק? ואם כתב מאמר בעיתון מקומי? ואם אמר משהו בהרצאה, ואולי לא הובן נכון? הרי אם מישהו מתכוון לממש את החוק, לא יהיה מנוס מייסודה של בירוקרטיה המכינה, חדשים לבקרים, רשימות שחורות. זה בדיוק מה שחסר לנו?

האבחנה בין אזרח ישראלי לבין מי שאינו כזה, גם היא אינה פשוטה. מה יקרה אם יבואו לישראל שני תומכי חרם על מוצרים בהתנחלויות, האחד יורד ישראלי, המחזיק עדיין באזרחות ישראלית, והשני, אזרח אמריקאי. האם הישראלי ייכנס למרות תמיכתו בחרם והלא-ישראלי יוחזר, אחר כבוד, לארה"ב?

אני מרשה לעצמי להניח שהחוק הזה יהיה אות מתה. נזקו יהיה בכרסום נוסף בתדמיתה הדמוקרטית של ישראל, ובתרומה גדולה לארגונים כמו ה-BDS, המצפים בכיליון עיניים לחוקים כגון זה, כדי לשוב אל הסדר היום העולמי. מדובר בארגונים שקולם רם, אך השפעתם צנועה, ובעזרת ה"פטריוטים"

הישראלים שתמכו אמש בחוק הזה, הם זוכים, ללא כל מאמץ מצידם, לחיזוק תדמיתם כמי שמצליחים לזרות עלינו אימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר