אלימות - כדי לעלות לכותרות

ישעיהו ויין, בחור חרדי צעיר ורהוט שמשמש דובר "הפלג הירושלמי", היה מותש אתמול: הוא נע בין כל כלי התקשורת והעניק ראיון אחרי ראיון.

באחת משיחות הטלפון הרבות שניהל, הוא סיכם את ההופעות התקשורתיות באמירה שבמסבירה הכל: "ותודה לשר הביטחון". ההודעה של השר ליברמן על מלחמתו ב"פלג הירושלמי", אותה קבוצת חרדית המונהגת על ידי הרב שמואל אויערבך, היא כל מה שהם רצו: חשיפה, הכרה, חיזוק מעמדם.

עד לפני כמה שנים הציבוריות הישראלית כלל לא הכירה אותם. כשדיברו על "חרדים קיצונים" התכוונו בעיקר לנטורי קרתא או לקומץ שולי מתוככי מאה שערים. אחרי פטירתו של הרב אלישיב זצ"ל לפני כארבע שנים הם ביקשו לעצמם נתח מההנהגה על החרדים הליטאים האשכנזים, וכשזה לא צלח הם גזרו על עצמם קיצוניות שתוציא אותם מהאלמוניות.

הקיצוניות מתבטאת במתקפות על החיילים החרדים, באי־הסדרה של מעמד בחורי ישיבות ובעמדה ניצית על כל דיבור עם המדינה בסוגיית הגיוס לצה"ל - הכל מתוך תחרות על בידול ויציקת תוכן למעמדם הנפרד מאנשי הזרם האשכנזי המרכזי.

ההפגנות שלשום התרכזו במקומות חרדיים: ברחובה הראשי של בני ברק, בכיכר השבת, ברובע החרדי באשדוד או באלעד, מתוך תכנון וכוונה ברורה. קהל היעד של ההפגנות הללו הוא לא שר הביטחון, הצבא או הציבור הישראלי - אלא הציבור החרדי. אנשי "הפלג" מבקשים להפגין כוח, להראות מספרים גדולים של מפגינים ועצורים שישימו אותם על המפה, ובעתיד להגיע לידי מעמד בפוליטיקה החרדית ועימו - למשרות, לכוח ולהשפעה.