לילד הבא אין זמן להמתין לביורוקרטיה

רצח ילדים הוא תופעה נוראה, הנמצאת על קצה הרצף של עבירות אלימות והתעללות בילדים. האלימות המקוממת ביותר היא האלימות כלפי ילדים חסרי ישע.

השבוע נפתח בחשד נוסף למקרה רצח של ילדים, וזאת עוד בטרם הסתיים חודשה הראשון של השנה. למרבה הזוועה, לקורבנות המקרה האחרון נוספו אם הילדים וילד צעיר שאינו בן משפחה, וילד נוסף פצוע קשה.

אמנם חלק ממקרי הרצח של ילדים לא ניתנים לחיזוי מראש, אולם ניתן לצמצם את היקפי התופעה. לשם כך יש לפעול בכמה מישורים - כשהחשוב ביותר הוא איתור מוקדם. בחלק מהמקרים, יש סימנים או איתותים מוקדמים.

מישור נוסף הוא שיפור שיתוף הפעולה בין המערכות השונות, שרואות את הילדים וגם את ההורים. חייב, למשל, להיות שיפור בשיתוף המידע בין מערכות הרווחה, הבריאות, החינוך והמשטרה. כבר לפני שבע שנים קמה ועדה לאיתור ילדים בסכנה, ועדת וינטר, אלא שהמלצתה לקיים ממשק העברת מידע בין גורמים מטפלים טרם מומשה.

חשוב לא פחות הוא המישור התודעתי. חייבים להמשיך לפעול לשינוי תודעה באשר להיותו של הילד אדם שלם, לא רכוש.

בלא מעט מקרים, במיוחד בסכסוכים קשים במשפחה, נשמעים משפטים כמו "אם הילד הזה לא יהיה שלי הוא לא יהיה של אף אחד". כשתהיה הבנה עמוקה שהילד הוא לא פחות מאשר אדם שלם, יקומו יותר מחסומים מפני פגיעה בו.

המלצות ותוכניות כיצד להציל את הילד הבא יש בשפע. אלא שתוכניות אלה צריכות להיות ממומשות באופן מיידי. לילד הבא אין זמן להמתין לביורוקרטיה.

האירועים האחרונים, והסיקור הנרחב שלהם בתקשורת, מגיעים ודאי לידיעתם של ילדים רבים. רצוי לדבר עם הילדים, ולא להתעלם מתוך הנחה מוטעית שהם לא יודעים או לא מתעניינים. צריך להדגיש בפניהם שרוב המבוגרים הם אנשים טובים - שלא רוצים להרע לילדים, אלא אוהבים אותם ודואגים לשלומם.