לירות במי שבא לפגוע - וליישם את מתווה בגין־פרוור

תדע כל אם ישראלית - עברייה ולא עברייה - כי כל המיידה אבן או דורס ברכבו או פוגע במתכוון באיש מכוחות הביטחון ירֹה־יירה בו במקום. דווקא במדינה התובעת מחייליה ומשוטריה איפוק והימנעות מפגיעה בשבוי וברוצח חסר ישע לאחר תום הקרב - נחוץ להבהיר כי כל ספק־פגיעה בלובש מדים ממלכתיים ייענה בלחיצה יעילה על ההדק, בין שכדור עופרת ובין שקליע גומי, לפי הנסיבות.

דריסה כזאת אירעה אתמול בבוקר באום אל־חיראן. המפכ"ל רוני אלשיך הגדיר את הבדואי הדורס מוסא (יעקוב) אבו אל־קיעאן כמחבל, שרצח את השוטר ארז שאול לוי (עמדי) ז"ל. מותו המצמרר מסמל הידרדרות ביחסי יהודים־ערבים. למותו של הדורס נלווה צער אנושי, אבל לא הבעת סליחה ודברי חרטה.

יש יסוד להאמין למשטרה. אך לטענת הח"כים מהרשימה המשותפת, הקדים הירי המשטרתי את הדריסה הבדואית. במצב זה מתחייבת בדיקה הוגנת, ללא משוא פנים, מייד. חקירת מח"ש צריכה מעטפת ציבורית של אנשי מקצוע. במקביל לכך נחוץ בירור יסודי מה אירע בלילה שקדם לתקרית הטרגית. האם הכל קם ונפל על הסוגיה מהו "מקלט הלילה", שיקבלו המפונים עד לבניית הקבע המובטחת להם? האם תינתן להם קורת גג עתה או רק החל מאפריל? ואולי מדובר בחמולה ייחודית, שבניגוד ל־1,000 הבדואים שכבר עברו כחוק לחורה, חלק מבניה רשומים כדיירים בבתי הכלא והיא חתרה לעימות?

בפועל, היישוב הבלתי מוכר ובלתי חוקי אום אל־חיראן מצוי כבר בהליך ממונף של פינוי. אמנם אין לו קשר לתוכניתם הראויה של בני בגין ואהוד (אודי) פרוור לפתרון בעיית הבדואים בנגב, שסוכלה לרוע המזל בגלל חתירה עוינת של הימין הקיצוני בקואליציה והסתה של התנועה האיסלאמית הצפונית. אך יש סיכוי רב כי אילו נמצאה כבר בהליכי ביצוע מתקדמים, היה הלך הרוחות בנגב מנטרל אתמול את הטרגדיה ואת הזעם המתלווה אליה מעתה ואילך (ראו טורי מחר).

נכון פעלה המשטרה ביישמה את החלטת מערכת המשפט, שאושררה בהתמדה ויש לבצעה ככתבה וכלשונה בכל מגזר ובכל עת. אך ביסודו של דבר יש למזג את תוכנית בגין־פרוור עם הפעילות הנבונה של אורי אריאל לפתור בפועל בשיטת המתווה את מצוקת הבדואים בנגב בטרם תיהפך למשבר כרוני.