"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ואולי הפעם, ברית הגנה עם אמריקה?

,עודכן

אני מקווה שבצוות המעבר של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, יש מי שחושב ברצינות כיצד אפשר להציע לישראל מהלכי תמיכה שיש בהם ממש, כדי לנצל את העובדה שהממשל הנכנס רואה עצמו כידיד הטוב ביותר שלנו. אני מקווה שגם בירושלים יושב צוות ומעלה אפשרויות שונות שיהיה אפשר לממשן בהקדם.

הנחת העבודה היא שטראמפ לא יוכל להגיע לירושלים עם סל אינסופי של מתנות, ויהיה עליו לברור את מה שעדיף לנו מתוך מה שיהיה אפשרי מבחינתו. אם יוכל להציע לנו מהלך חשוב או שניים, בשלב זה, ברור שישראל תראה בכך צעד הראוי להערכה רבה.

אחד השיקולים של ממשל טראמפ יהיה מניעת הסתבכות של ישראל ושל ארה"ב כתוצאה מן השי שיוגש לנו, משום שאז ייצא שכרו בהפסדו. הסכם הגנה בין ארה"ב לישראל עשוי להעניק לישראל יתרון אסטרטגי מן המעלה הראשונה. הייתי מציע למקבלי ההחלטות בישראל להעלות שוב את הנושא על סדר היום במערכת היחסים, ולנשיא הבא להכיר את הנושא ולשקול אותו ברצינות.

לישראל היה עניין רב מאוד בברית הגנה שכזו מאז ויתר בן־גוריון על רעיון הניטרליות הישראלית בין בריה"מ לארה"ב. הוא האמין מאוד בצורך של ישראל להבטיח לעצמה תמיכתה של מעצמת על, אבל מעצמת העל התרשמה מכך הרבה פחות. היא חששה מחד־צדדיות ומפגיעה ביחסיה הטובים עם מדינות ערב מדושנות הנפט.

יש לנו הסכמים לא מעטים עם ארה"ב, המעניקים לנו יתרונות רבים. הם נקראים "מזכרי הבנה"; המשאים והמתנים עליהם היו מורכבים וקשים, והם משרתים אותנו כבר שנים רבות, אבל אף אחד מהם אינו "חוזה הגנה" שמשמעותו היא שכל התקפה על ישראל, כמוה כהתקפה על ארה"ב של אמריקה (ולהפך).

הנושא לא הונח באופן מסודר על סדר היום המשותף של שתי המדינות. לא היה מצב שבו ממשלת ישראל ביקשה זאת ואילו ארה"ב דחתה. הוא עלה מדי פעם בשיחות בין מקבלי החלטות משני הצדדים. בצד הישראלי נתמך הרעיון על ידי אנשי שמאל וימין גם יחד, כשם שאנשי שמאל וימין דחו אותו (בעיקר בשל הרצון שלא להגדיל את התלות בארה"ב, וגם מתוך החשש שישראל תיקלע למלחמות לא לה). בארה"ב היה חשש כי אם תיחתם ברית עם ישראל, יחתמו מדינות ערב על ברית עם בריה"מ, ואילו לאחר קריסתה של האחרונה היו מי שהסבירו לנו שלא יהיה אפשר לכרות ברית כזו כל עוד לא ייפתר הסכסוך בינינו לבין שכנינו.

הניסיון שהצטבר בשנים האחרונות, האינטימיות האסטרטגית שהתפתחה בין שתי המדינות וההתפתחויות בעולם הערבי מאפשרים כיום לקדם מחדש את רעיון ברית ההגנה. אם אוזן הממשל תהיה כרויה לכך - אסור יהיה להחמיץ את ההזדמנות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

מערכת היום

מערכת "היום“ מפיקה ומעדכנת תכנים חדשותיים, מבזקים ופרשנויות לאורך כל שעות היממה. התוכן נערך בקפדנות, נבדק עובדתית ומוגש לציבור מתוך האמונה שהקוראים ראויים לעיתונות טובה יותר - אמינה, אובייקטיבית ועניינית.

כדאילהכיר