"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

קרקע פורייה לטרור

,עודכן

המחבל שביצע את פיגוע הדריסה בירושלים בתחילת השבוע היה תושב ג'בל מוכאבר בירושלים - שכונה שנבנתה בימי המנדט על ידי הבריטים, כדי לאכלס את בני השבט הבדואי ערב א־סוואחרה. עד לאינתיפאדה הראשונה, התקיימו יחסי שכנות טובים בין התושבים היהודים של תלפיות מזרח לבין תושבי ג'בל מוכאבר. אלא שהכל השתנה כאשר רבים מבין אלו האחרונים החלו ליידות אבנים לעבר בתי היהודים.

משנת 2001 חלה הידרדרות משמעותית ביחסים, כשמחבלים שהגיעו מג'בל מוכאבר החלו לבצע פיגועי ירי לעבר מכוניות ולעבר בתי התושבים של תלפיות מזרח. בשנת 2008 חלה הידרדרות משמעותית נוספת, עם הפיגוע הקשה במרכז הרב, שבו נהרגו שמונה תלמידי ישיבה, ושאותו ביצע תושב ג'בל מוכאבר. בספטמבר באותה שנה ביצע תושב אותה שכונה פיגוע דריסה נגד קבוצת חיילים בכיכר צרפת. ב־2014 ביצע תושב השכונה פיגוע דריסה באמצעות טרקטור. בנובמבר 2014 ביצעו שני תושבי ג'בל מוכאבר את הפיגוע הקשה בבית הכנסת בשכונת הר נוף ורצחו בסכינים, בגרזנים ובאקדח חמישה מתפללים ושוטר, ופצעו שמונה מתפללים. עוד פיגועי דריסה ותקיפת אזרחים נזקפים לחובתם של תושבי המקום.

מובן שאסור להכליל לגבי כל התושבים, אבל את ההסבר לריבוי מקרי הטרור היוצאים משכונה זו לא קשה למצוא: בשכונה קיימים כמה בתי ספר, אחד מהם נקרא על שם השכונה. באפריל 2016 נערך בו מפגש בין התלמידים ובין הורי המחבל בהא עליאן, תושב המקום שרצח שלושה יהודים באוטובוס באוקטובר 2015. בעיתונות דווח ש"בפוסט שמסכם את המפגש מהללים את המחבלים ואת משפחותיהם ומודים להם על הביקור וכן צוין בו כי במפגש נכחו נציגים ממשרד החינוך הפלשתיני". ומה היתה תגובת משרד החינוך הישראלי? בית ספר זה הוא בית ספר פרטי, שאינו מקבל מימון מהמדינה, ולכן הוא אינו מפוקח על ידי המשרד.

והוא אכן אינו זקוק למימון חיצוני: בית הספר מוחזק על ידי גורמים איסלאמיים, הדואגים שתלמידים ילמדו את הג'יהאד ואת השנאה לישראל. אגב, משרד החינוך הישראלי הוסיף באותו הסבר כי במזרח ירושלים יש בתי ספר רבים במעמד דומה, שאינם מפוקחים.

כשבישראל מאפשרים לחנך לשנאת יהודים ומהללים "שאהידים", אין להתפלא שצומחים בזה אחר זה טרוריסטים המוכנים לרצוח, גם במחיר מותם. אותו בהא עליאן השאיר פוסט לפני הפיגוע שביצע, וסיים אותו במילים: "אראכום פי אל־ג'נה", ומשמעותו "אראה אתכם (שוב) בגן עדן".

זו מציאות הזויה: בבירת ישראל מושם ללעג החוק הישראלי, כשבתי ספר מלמדים, ללא כל חשש לתגובה ישראלית, שיש חובה על כל מוסלמי לחסל יהודים, כדי לשחרר אדמה שהיא לדידם שייכת לאיסלאם. הרי ארץ ישראל נכבשה על ידי הח'ליף השני עומר, שבמסורת המוסלמית צפה לראשונה על העיר מג'בל מוכאבר במאה השביעית.

הפקרת השטח למטיפים אחוזי שנאה, המגדלים דורות של מחבלים פוטנציאליים, מביאה לתוצאות הטרגיות של רצח אזרחים וחיילים בפיגוע דריסה, בפיגועי ירי וברצח מתפללים בסכינים ובגרזנים. עקירת החינוך לשנאה אינה דורשת שום חקיקה חדשה, נדרש רק רצון להשליט את החוק הקיים.

המחבל שביצע את פיגוע הדריסה בירושלים בתחילת השבוע היה תושב ג'בל מוכאבר בירושלים - שכונה שנבנתה בימי המנדט על ידי הבריטים, כדי לאכלס את בני השבט הבדואי ערב א־סוואחרה. עד לאינתיפאדה הראשונה, התקיימו יחסי שכנות טובים בין התושבים היהודים של תלפיות מזרח לבין תושבי ג'בל מוכאבר. אלא שהכל השתנה כאשר רבים מבין אלו האחרונים החלו ליידות אבנים לעבר בתי היהודים.

משנת 2001 חלה הידרדרות משמעותית ביחסים, כשמחבלים שהגיעו מג'בל מוכאבר החלו לבצע פיגועי ירי לעבר מכוניות ולעבר בתי התושבים של תלפיות מזרח. בשנת 2008 חלה הידרדרות משמעותית נוספת, עם הפיגוע הקשה במרכז הרב, שבו נהרגו שמונה תלמידי ישיבה, ושאותו ביצע תושב ג'בל מוכאבר. בספטמבר באותה שנה ביצע תושב אותה שכונה פיגוע דריסה נגד קבוצת חיילים בכיכר צרפת. ב־2014 ביצע תושב השכונה פיגוע דריסה באמצעות טרקטור. בנובמבר 2014 ביצעו שני תושבי ג'בל מוכאבר את הפיגוע הקשה בבית הכנסת בשכונת הר נוף ורצחו בסכינים, בגרזנים ובאקדח חמישה מתפללים ושוטר, ופצעו שמונה מתפללים. עוד פיגועי דריסה ותקיפת אזרחים נזקפים לחובתם של תושבי המקום.

מובן שאסור להכליל לגבי כל התושבים, אבל את ההסבר לריבוי מקרי הטרור היוצאים משכונה זו לא קשה למצוא: בשכונה קיימים כמה בתי ספר, אחד מהם נקרא על שם השכונה. באפריל 2016 נערך בו מפגש בין התלמידים ובין הורי המחבל בהא עליאן, תושב המקום שרצח שלושה יהודים באוטובוס באוקטובר 2015. בעיתונות דווח ש"בפוסט שמסכם את המפגש מהללים את המחבלים ואת משפחותיהם ומודים להם על הביקור וכן צוין בו כי במפגש נכחו נציגים ממשרד החינוך הפלשתיני". ומה היתה תגובת משרד החינוך הישראלי? בית ספר זה הוא בית ספר פרטי, שאינו מקבל מימון מהמדינה, ולכן הוא אינו מפוקח על ידי המשרד.

והוא אכן אינו זקוק למימון חיצוני: בית הספר מוחזק על ידי גורמים איסלאמיים, הדואגים שתלמידים ילמדו את הג'יהאד ואת השנאה לישראל. אגב, משרד החינוך הישראלי הוסיף באותו הסבר כי במזרח ירושלים יש בתי ספר רבים במעמד דומה, שאינם מפוקחים.

כשבישראל מאפשרים לחנך לשנאת יהודים ומהללים "שאהידים", אין להתפלא שצומחים בזה אחר זה טרוריסטים המוכנים לרצוח, גם במחיר מותם. אותו בהא עליאן השאיר פוסט לפני הפיגוע שביצע, וסיים אותו במילים: "אראכום פי אל־ג'נה", ומשמעותו "אראה אתכם (שוב) בגן עדן".

זו מציאות הזויה: בבירת ישראל מושם ללעג החוק הישראלי, כשבתי ספר מלמדים, ללא כל חשש לתגובה ישראלית, שיש חובה על כל מוסלמי לחסל יהודים, כדי לשחרר אדמה שהיא לדידם שייכת לאיסלאם. הרי ארץ ישראל נכבשה על ידי הח'ליף השני עומר, שבמסורת המוסלמית צפה לראשונה על העיר מג'בל מוכאבר במאה השביעית.

הפקרת השטח למטיפים אחוזי שנאה, המגדלים דורות של מחבלים פוטנציאליים, מביאה לתוצאות הטרגיות של רצח אזרחים וחיילים בפיגוע דריסה, בפיגועי ירי וברצח מתפללים בסכינים ובגרזנים. עקירת החינוך לשנאה אינה דורשת שום חקיקה חדשה, נדרש רק רצון להשליט את החוק הקיים.

המחבר הוא חוקר איסלאם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר