"יומיים אחרי ניצחון דונלד טראמפ בבחירות, הודיע הנשיא אובאמה כי מטרתו הראשונה תהיה להבטיח שהעברת השלטון תיעשה בצורה חלקה וללא תקלות... אך מה שאובאמה לא אמר הוא שבפועל הוא מתכוון להציב בפני הממשל החדש ככל שניתן יותר מכשולים - עוד לפני שהנשיא הנבחר יתחיל בכהונתו". כך טוען כתב הבית הלבן של ה"ניו יורק טיימס", מייקל שיר. ה"ניו יורק טיימס" אמנם תמך בבחירות בהילארי קלינטון והוא ממשיך גם היום לחכות לנשיא הנבחר בכל פינה אפשרית, אך לא היפנה לחלוטין את גבו לכללים אלמנטריים של אתיקה עיתונאית.
הנשיא אובאמה מבין, אף שלא יודה בכך, שזכייתו של טראמפ מהווה לא רק ניצחון על הילארי קלינטון אלא גם ביקורת ציבורית על נשיאותו, ולכן הוא פועל כפי שפועל. ההצבעה במועצת הביטחון ונאומו של ג'ון קרי לפני שבועיים הם, אפוא, הדגמה מוחשית לכוונתו לנסות להטיל על טראמפ אזיקים, לא רק לגבי קידום מדיניותו אלא גם כדי לגרום לכך שהממשל החדש ייכשל באופן כזה, כך שמורשתו שלו תיראה באור חיובי יותר בהשוואה אליו.
לא רק בענייני ישראל והפלשתינים מנסה אובאמה "לסנדל" את יורשו, והכתב מייקל שיר מביא שורה שלמה של צעדים חקיקתיים ואחרים, חלקם כבר בוצעו וחלקם מתוכננים לימים הקרובים, ומטרתם להקשות על מעבר מסודר של השלטון, קל וחומר על צעדיו הראשונים של הממשל החדש. חלק מהנושאים שמתייחסים בעיקר למדיניות הפנים מוכרים פחות לקורא הישראלי, אך השפעתם על דמותה ועל עתידה של ארה"ב עלולה להיות משמעותית וארוכת טווח.
כך, למשל, אסר אובאמה על קידוחי נפט וגז בים, הכריז על שורה שלמה של צעדים בתחום איכות הסביבה, מוצדקים יותר או מוצדקים פחות - אך שתוצאתם המיידית תהיה להקשות על כוונתו של טראמפ להחיות את הכלכלה האמריקנית וליצור מקומות עבודה חדשים. בין השאר, הוא גם הודיע על שחרור המוני אסירים מבתי הסוהר ועל הקלות שונות בנושא ההפלות וכדומה. וזה עוד לא הכל. הנשיא אובאמה הודיע גם על מאות מינויים ממשלתיים שאינם טעונים אישור הקונגרס ויש להניח שלא יתלהבו לסייע לנשיא טראמפ במימוש המדיניות שלו.
למשקיף מהצד כמה מהצעדים האלה אולי יכולים להיראות חיוביים עקרונית, אך העובדה שהם ושכמותם לא ננקטו במשך שמונה שנות שלטונו של אובאמה, גם לא בקדנציה הראשונה שלו כשנהנה מרוב בקונגרס אלא רק עכשיו בתקופת הדמדומים של ממשלו, מעידה אלף מונים שמדובר במחטף ובמהלך מכוון להכשיל את יורשו. גם אם טראמפ יוכל במשך הזמן לבטל חלק מההחלטות הנ"ל, יצטרך לעבור שבעה מדורי גיהינום פרוצדורליים ופוליטיים כדי להגשים זאת. המהלכים האלה של אובאמה כוונתם, אגב, לא רק להצמיד אזיקים לממשל הבא, אלא גם לדמוקרטים בקונגרס, כמו ראש סיעתם בסנאט, הסנאטור "צ'אק" שומר, כדי למנוע מהם מהלכים להגיע לפשרות עם הרוב הרפובליקני בנושאים מסוימים. בכך משרת אובאמה את השמאל במפלגה הדמוקרטית בראשותו של ברני סנדרס ומקשה על האגף המסורתי והמרכזי יותר שעימו מזוהה, למשל, משפחת קלינטון.
אין תקדים להתנהגות הבלתי ממלכתית והבלתי תקינה הזאת כשמדובר על העברת שלטון בארה"ב וגם לא ברוב הדמוקרטיות האחרות, לרבות ישראל. כשבגין ניצח בבחירות 1977 יצחק בן־אהרון אמנם הודיע שהוא "לא מקבל את התוצאות", אך בפועל ממשלת המערך העבירה את מושכות השלטון בצורה מסודרת. ברם, זהו האיש אובאמה, והתנהגותו בסוף דרכו, כלומר אי־כיבוד מסורות של המשכיות, איננה שונה בתכלית מהתנהגותו בראשית דרכו כנשיא. כך, למשל, התעלם, מהתחייבות קודמו בתפקיד ג'ורג' וו. בוש בעניין גושי היישובים הגדולים של ישראל ביו"ש ולאחרונה, כשהפר את מדיניותה המסורתית של אמריקה לגבי העקרונות של התהליך המדיני ועמדתה העקבית בעבר למנוע את בידודה של ישראל באו"ם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו