מסע הציד ("סזון") של גורמים מוכרים בתקשורת מול רה"מ מעורר שאט נפש ומזכיר ימים אפלים בתולדות היישוב. מדי יום מופרחות שמועות מופרכות, משוגרות לחלל האוויר ספקולציות דמיוניות ועיתונאים מפרכסים אלה את אלה, ומרקדין אלה עם אלה על גלי הערוצים. כל בדותה משודרת בארשת פנים חמורה, כל קטע רכילות עובר מהעמוד האחרון בעיתון לכותרת ראשית, ומשפטי הבל שכולם אוויר חם מנסים לייצר סערה בכוס קפה של בוקר.
המטרה היא אחת ויחידה: להתיש את בנימין נתניהו ואת משפחתו ולגרום לו לוותר על תפקיד ראש ממשלת ישראל. אדם שאחראי לחייהם של יותר מ־8 מיליון אזרחים, בתוך מציאות גיאו־פוליטית מורכבת ובסביבה מטורפת, נזקק לבזבז זמן יקר על תגובות למזימה נואלת ומתמשכת. תקוות הרכילאים הבכירים, שמרוב עשב שוטה לא יראו את השדה. בדרכי עורמה מנסים לכפות על היועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה, ולא משנה כלל מה תהיה התוצאה, העיקר שאותם עיתונאים יוכלו להתהדר בראש חוצות בכך שרק הם הצליחו להחזיר את השמאל לשלטון, בלי צורך להתמודד בבחירות דמוקרטיות בקלפי - משימה שמפלגות השמאל נכשלו בה פעם אחר פעם.
יש אמת אחת, מוכרת וידועה. מנהיגים בעם ישראל שבעו מנחת זרוע בעלי עניין מחרחרי ריב ומדון. הראשון שבהם היה משה רבנו, ש"ליצנים" (כך במקור) טענו כלפיו שהוא לקח לעצמו כסף מתרומות שניתנו למשכן. משה הותש ונעלם בלי שאיש יודע את מקום קבורתו. דוד בן־גוריון סיים את חייו הפוליטיים, תוך שהוא מבוזה על ידי אלה ששנים רבות היו עפר לרגליו. מנחם בגין פרש לביתו, כאשר מפגינים הטיחו בו השכם והערב את האחריות לקורבנות בלבנון. וכעת האליטה השוקעת, בחיפוי אווירי של תקשורת עוינת ובצוללות עמוסות במודחים מתוסכלים, קמה על בנימין נתניהו.
לטובת המדינה, חשוב שנתניהו יידע כי מי שמוביל חזון גדול מחויב לגלות אורך רוח וכושר ספיגה עילאי. לא קל להנהיג יהודים, ועל אחת כמה וכמה בעת חילופי אליטות. האליטה הישנה לא מוכנה להשלים עם שקיעתה והיא עושה תנועות חזקות בתוך הביצה.
מי שמאמין בדרך, מוכן לשלם את המחיר גם כשהוא כבד. הימין הישראלי בהנהגת נתניהו ימשיך להוביל את המדינה. ליצנות ורכילות לא ישפיעו על דרכה ועל הנהגתה של מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו וקץ גלותנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו